האינטרנט חורג מזה זמן רב מהייד פארק בחופש הביטוי. אנשים פונים למומחים בפורומים בבקשת עזרה, משתפים רעיונות, מציעים שירותים … עם זאת, כדי להיות מובנים עליכם להביע את מחשבותי בצורה מיומנת וברורה.
הוראות
שלב 1
ישנה התבוננות כזו: "מי שחושב בבהירות, הוא בא לידי ביטוי בבירור." חשוב היטב על המסר שלך לפני שתשתמש בעיפרון או במקלדת.
שלב 2
תאר במוחך מתאר של המאמר: הקדמה, חלק עיקרי, מסקנה. זכור כי טקסט ארוך מדי ייקרא רק אם הוא משעשע כמו היצירות הטובות ביותר של Dumas-peer. לכן, כתבו בקצרה כדי שהרעיון המרכזי לא ילך לאיבוד בביטויים מיותרים.
שלב 3
נסו לכתוב בפסקאות קטנות, שכל אחת מהן מפתחת תזה ספציפית. אל תסטו מהנושא: פיתחו רעיון חדש בפסקה חדשה. תמכו בתזות שלכם בדוגמאות רלוונטיות.
שלב 4
הימנע מביטויים ארוכים ומבלבלים. לא כל הקוראים יבינו מה בדיוק רצית להגיד אם הם צריכים לשכשך בג'ונגל של משתתפים ו adverb. משפטים מורכבים ומורכבים עדיף לחלק לשניים פשוטים יותר.
שלב 5
הימנע מטעויות דקדוקיות, במיוחד אם אתה פונה לקהל קרוא וכתוב. אם טעות כתיב מגוחכת במיוחד משכה את תשומת ליבו של הקורא, יתכן שמשמעות הביטוי תחמוק ממנו. וקשה להתייחס ברצינות לאדם שנותן רושם של בור. אל תסמוך על בודק האיות האוטומטי של וורד - השתמש במילונים ובספרי עיון.
שלב 6
דיבור בעל פה ובכתב סתום מאוד במילים טפיליות ובמילים הנקראות בעדינות צרורות. בכל דרך אפשרית הימנע משימוש לא ראוי בצירופים "כמו", "כמו": "אני קצת אוהב אותו", "אנחנו, כמו, חברים" ושאר זבל מילולי שהופך את הדיבור לעילג, ומשמעות הביטוי - מְעוּרפָּל.
שלב 7
הימנע מטאוטולוגיה - חפש מילים נרדפות למילה, תוך התבוננות במדידה. הקלישאות המשעממות בקושי יכולות להיקרא שם נרדף: "זהב שחור" במקום "פחם", "אנשים במעילים לבנים" במקום "רופאים" הכאיבו לציבור הקוראים.
שלב 8
קרא מחדש את המאמר המוגמר לאחר זמן מה, בראש חדש, או הראה אותו לחבריך. שקול את הערותיהם.