הכת הדתית, המכונה עדי יהוה, מקדמת באופן פעיל את דעותיה בקרב אוכלוסיית מדינות שונות. עם זאת, אפילו חסידי תנועה זו בעצמם אינם יכולים תמיד לענות על השאלה כיצד נוצרה קהילה זו, שאיחדה את אלה הרואים עצמם כחסידיו האמיתיים של ישוע המשיח.
ההיסטוריה של עדי יהוה החלה בשנות ה- 1870. בסביבות תקופה זו קמה תנועה בארצות הברית של אמריקה במטרה ללמוד מקרא מקיף. צ'ארלס טאזה ראסל היה במקור המגמה הדתית הזו.
ראסל, כבר בגיל צעיר, בהשפעת הוריו, התעניין בנושאים הקשורים בצורה כזו או אחרת לדת. הצעיר שגדל במסורות פרוטסטנטיות קפדניות, הראה עצמו מיסיונר מוכשר. עם זאת, הוא נבוך מהעמדה של הכנסייה המסורתית לפיה חוטאים צריכים לחוות ייסורים נצחיים בגיהינום. האם אלוהים, שהתיר לדבר כזה, יכול להיחשב לאוהב, חכם וצודק?
עוד בצעירותו, המייסד העתידי של תנועה דתית חדשה התוודע לתורתם של אדוונטיסטים, ובמידה מסוימת אף נפל בהשפעתה. באמצע שנות השבעים תפיסת עולמו של ראסל התחלפה. הסיבה לכך הייתה נבואת האדוונטיסטים לפיה ישוע המשיח כבר ירד לאדמה חוטאת וצפה בחייהם של אנשים, אף על פי שאיש לא יכיר אותו. הידיעה הדהימה את ראסל, שתרם כמעט את כל כספיו לתמיכה במגזין אדוונטיסט.
עם זאת, משום מה, לא היו סימנים לבואו השני של המושיע המיוחל בחיי היומיום. לאחר שהתקרר לרעיונותיהם של אדוונטיסטים, החל ראסל להוציא לאור מגזין דתי משלו, שנקרא מגדל השמירה. המנהיג הדתי לעתיד החליט לקבוע את התאריך המדויק של בואו של ישו עצמו, ובגינו למד את התנ ך לעומק. כעבור כמה שנים פורסמה עבודתו המוקדשת לחקר כתבי הקודש.
הפעילות הספרותית של ראסל משכה אליו אנשים דומים, שהיוו את עמוד השדרה של מגמה חדשה שקיבלה מעמד של חברה וזכויות של ישות משפטית. תלמידי התנ"ך בחרו בריאסל כנשיא שלהם. המוקד של הכת העתידית "עדי יהוה" היה חישוב העיתוי של "הימים האחרונים", שאנשי החברה היו צריכים להיות עדים להם.
בשנים הראשונות של המאה הקודמת, תנועתם של תלמידי התנ ך, בראשות צ'רלס טייז ראסל, חדלה להיות מעגל צר של אלה שלמדו מקור דתי, וקיבלו אופי בינלאומי. הארגון נקרא עדי יהוה בשנת 1931. קתולים אורתודוכסים, פרוטסטנטים ונציגי האורתודוקסיה רואים בחברה של עדי יהוה כת וכפירה מזיקה, הנתונה לגינוי ולעקור.
