מזומן למשלוח הוא סכום כסף, מטעם השולח, שנאסף בדואר מהמוען עם מסירת הדואר. כסף נשלח לשולח באמצעות העברה בנקאית או באמצעות דואר.
היסטוריית מזומנים במשלוחים בעולם
העברת התכתובות והחזרת תשלומי הדואר מהמקבל נוצלה באופן פעיל מאז תחילת המאה ה -19. במדינות זרות, תכתובות מקומיות ובינלאומיות שולמו בדרך זו.
בנוסף, גם פונקציית הזמנות הדואר בוצעה. זה היה מורכב מכך שסניף הדואר קיבל על עצמו את החזרת התשלום מהחייב על בסיס מסמכים שונים והעברתו לנושה. פעולה זו הוצגה לראשונה בגרמניה בשנת 1874.
בשנת 1885, בקונגרס איחוד הדואר האוניברסלי בליסבון, המדינות בהן בוצעו פעולות הזמנה בדואר, הסכימו המשתתפים להרחיב פעולה זו גם ליחסים ההדדיים שלהם. ההסכם התקבל על ידי אוסטריה-הונגריה, גרמניה, בלגיה, איטליה, לוקסמבורג, נורבגיה, פורטוגל, הולנד, שבדיה, שוויץ, צרפת, רומניה, טורקיה, תוניסיה, מצרים, המחוזות המאוחדים של מרכז אמריקה, ברזיל, צ'ילה וסן. דומינגו.
בשנת 1896, במדינות איחוד הדואר האוניברסלי, בוצעו כ- 50 מיליון עסקאות של הזמנות דואר וכסף במשלוח. דברי דואר עם מזומן למשלוח מסומנים במדבקות מיוחדות של הטופס הבינלאומי שנקבע.
מזומן למשלוח ברוסיה
ברוסיה הונהג מבצע המזומנים ב -1 בינואר 1888. יותר מ -650 אלף חבילות ויותר מ -400 אלף פריטים אחרים בשווי של יותר מ -11 מיליון רובל נמסרו כתכתובת תושבי חוץ עם מזומנים למשלוח בשנת 1896 שירות דואר מסוג זה לא שימש כמעט להתכתבות מקומית פנימית באימפריה הרוסית.
בברית המועצות נעשה שימוש פעיל במזומן למשלוח. סכום התשלום היה בלתי מוגבל, אך הוא לא יכול היה להיות גבוה מסכום המשלוח המשוער. מדבקות משלוח במזומן לא שימשו בברית המועצות. במקום אותם הונחו על הדואר חותמות מיוחדות.
כעת בפדרציה הרוסית שירות זה ניתן בהתאם לחוק הפדרלי "על תקשורת דואר" ולהחלטת ממשלת הפדרציה הרוסית מיום 15 באפריל 2005 "על הכללים למתן שירותי דואר". החוק מגדיר "דמי משלוח במזומן למשלוח" כפריט בעל ערך מוצהר הנשלח בין מתקני דואר פדרליים. בעת הגשת המשלוח הזה, השולח מורה למתקן הדואר הפדרלי לאסוף את סכום הכסף שצוין מהמקבל ולשלוח אותו לכתובת שלו.
