אמונתו של האדם בכוחות עליונים ובאלוהים נקראת בדרך כלל דתיות, ואמונה בגורל ובקביעה מראש של כל מה שקורה - פטליזם. הפטליזם הוא עמדה אידיאולוגית ופילוסופיית הוויה שלמה, שאת מהותם ניסו אמנים, סופרים, פילוסופים להבין.
הפטליזם, כמובן, הוא השקפת עולם, הוא מניח את אמונו של האדם בהימנעות מהאירועים, את האמונה כי הגורל נקבע מראש מההתחלה, וכל מה שקורה הוא רק ביטוי של המאפיינים הטבועים במקור, המרחב בו האדם נמצא. קיים.
הפטליזם הוא גם תפיסה פילוסופית, אשר, באופן פרשנות המציאות האובייקטיבית, ניתן לייחס אותה למדעית ואף לדתית.
פאטום כהגדרה של הוויה
כל גילויי הפטליזם מתואמים עם מערכת ההגדרה העצמית האנושית. לפעמים פטליזם פירושו פסימיות יומיומית, חוסר הוודאות של האדם לגבי התוצאה המוצלחת של האירועים, מצב רוח קודר. אך עדיין, העיקר הוא הבנתו הפילוסופית, שמקורה בימי העת העתיקה. בתוכו, הגורל הוא תהליך שנוצר באופן קולקטיבי, אך יחד עם זאת, כבר הושלם בעתיד, שבו כל אדם פרט הוא רק גלגל שיניים במנגנון הגורל. הפטליזם מניח שגורלה של ישות אינדיבידואלית הוא רק חלק ממערכת אחת.
העתיד הוא בעבר
אדם שמאמין בבלתי נמנע מהגורל נקרא פטליסט. אדם כזה בטוח שכל האירועים נקבעים מראש ובלתי נמנעים מלכתחילה. תפיסת עולם כזו קובעת את יחסו של האדם לנושאי התפתחותו ויחסו לחיים, את הגדרת משמעות ישותו. לפטליסטים יש רעיון משלהם לגבי זרימת הזמן, זו תפיסה מיוחדת המאפשרת להם לייצג בו זמנית את ההווה, העתיד והעבר, אך לא כזרם בלתי ניתן לחלוקה, אלא בנפרד זה מזה. והיחס של הפטליסט למקטעים האלה יהיה שונה.
עבור הפטליסטים העבר הוא שלב שכבר הושלם, חוויה שניתנת לניתוח בלבד, היא נשארת רק בזיכרון ואינה משפיעה על ההווה בשום צורה שהיא. עבור הפטליסט, העתיד כמעט שווה להווה, מכיוון שמכוח אמונותיו הוא מאמין שהוא מוטמע במקור ביקום, ולכן הוא קיים מראש. אך יחד עם זאת, העתיד מוסתר מההבנה האנושית, אדם אינו יכול להשפיע על העתיד, למעט אלמנט הנולד, אין אפשרות לאינטראקציה, זו עמדת הפטליסט. פטליסט אמיתי עשוי להתייחס אליו בדרכים שונות, אולי הוא יחשיב את זה להשפעה, אך עדיין בגבולות מסוימים, אך ככל הנראה, הוא יתייחס לקיום כאל תהליך בלתי ניתן לשינוי של הרהור, הנתפס אך ורק על ידי המוח.
בחברה המודרנית, דעותיהם של הפטליסטים אינן מוכרות, והן אינן נלקחות ברצינות. זה נובע בעיקר מהאמונה בספונטניות של תהליכים, בעובדה שאפשרויות המחקר המדעי הן אינסופיות.
