"מעוף של תקווה" - כך כונה הטיסה המפורסמת של ולדימיר פוטין על רחפן בראש להקת מנופים (מנופים סיביריים). מטרת הפעולה הזו היא לתת לציפורים נתיב טיסה מחושב לחורף למקום בו הם יהיו בטוחים. מכיוון שמין מנופים זה נחשב לסכנת הכחדה - נותרו רק כ -20 מהם, בריחתו של נשיא רוסיה בראש בית הספר יכולה להיחשב כמילוי משימה אקולוגית ממלכתית חשובה.
המתודולוגיה לתכנון מסלול כזה לציפורים נודדות פותחה בשנת 2001 בארצות הברית, והיא שימשה לראשונה ברוסיה. וכפי שמדענים מציינים, זה מאוד מוצלח. מנופים סיביריים טסים להודו לחורף, ושם הם נתונים להשמדה המונית. רוב העגורים שהשתתפו בטיסה זו גודלו בשבי, כך שאין להם מושג לאן הם צריכים לטוס. מטרת הפעולה הזו הייתה לתת להם כיוון חדש לחלק העולם בו הם יהיו בטוחים. המשימה של האדם היא להוביל את הטיסה הזו בחליפה מיוחדת ועל דאון תלויים לא פחות מיוחד.
ולדימיר פוטין החל להתכונן לאירוע זה מראש - הוא כבר לקח כמה שיעורי טיסה בהסעה אווירית דומה. ביום בו נקבע יישוב מחדש של ציפורים, היו שלוש טיסות. לראשונה המריא רחפן תלויים, שנשלט על ידי טייס אורניתולוג ונשיא הפדרציה הרוסית למשפט. הניסיון השני כבר היה אמיתי, אך הציפורים לא הבינו מה הן רוצות מהם, ורק מנוף סיבירי אחד טס אחרי הרחפן. הניסיון השלישי הפך למוצלח יותר, וחמש ציפורים כבר עמדו בשורה.
מעופו של המנהיג הראשי של החבילה לא נמשך מספיק זמן. עם זאת, חדשות אלה עוררו תחושה והתרגשות חסרת תקדים הן בתקשורת והן בבלוגים באינטרנט. בנושא הטיסה של פוטין עם מנופים, רק העצלנים לא הלכו. בין ההודעות הללו הופיע ונעלם הודעה כי במהלך הכנת "מעוף התקווה" מתו שלוש ציפורים. מידע זה הוסבר מאוחר יותר כבדיחה גרועה.
תיאוריות על אופן פעולת פעולה זו נשמעו כמה ימים לפני האירוע. וכל השמועות היו מכוסות בפרטים מוזרים. כך, למשל, נטען ברצינות כי ולדימיר פוטין, בנוסף לבגדים מיוחדים לבנים, ילבש גם מקור כדי שהציפורים ייקחו את זה בעצמם. עם זאת, זה לא קרה. והציפורים בלי מקור הבינו מיד מי המנהיג האמיתי של הצאן בשמים.