איך בימים ההם הם הודיעו על שריפה

תוכן עניינים:

איך בימים ההם הם הודיעו על שריפה
איך בימים ההם הם הודיעו על שריפה

וִידֵאוֹ: איך בימים ההם הם הודיעו על שריפה

וִידֵאוֹ: איך בימים ההם הם הודיעו על שריפה
וִידֵאוֹ: מגניב איך מכבים שריפה 2024, נוֹבֶמבֶּר
Anonim

אסונות טבע הם אסונות טבע איומים, ולכן בימים ההם אנשים הגיעו למגוון דרכים להודיע על ראשיתם. בפרט הומצאו מכשירי אזהרת אש ומכשירים להפיץ אש. בהתחלה, אלה היו המכשירים הפרימיטיביים והרגילים ביותר, שהופכו עם הזמן.

איך בימים ההם הם הודיעו על שריפה
איך בימים ההם הם הודיעו על שריפה

רינדה כאמצעי התראה מפני אש

האסונות הנוראים ביותר ברוסיה העתיקה נחשבו למגפה ואש. השריפות היו כה הרסניות עד שהרסו ערים שלמות, שכן קודם לכן רוב הבניינים הוקמו מעץ.

עוד לפני השריפה המפורסמת במוסקבה, שהרסה שני שלישים מכל הבניינים, ערים וכפרים השתמשו במערכת התרעה מפני אסון מתקרב, כך במגדלי שמירה מיוחדים, שהיו ממוקמים על גבול הרבעים, או הותקנו פעמונים - פעמונים על הקירות. כל מי שהבחין בשריפה היה חייב לצלצל מיד בפעמון ולהפיץ את הודעת הצרות. לא היו כוחות כיבוי אש עד 1649, שנלחמו באש ככל יכולתו. ידוע, למשל, שבאזור וולגה הונחו קופסאות עם חול בכל בית במטרה למלא את האש, ואם בעל הבית שמר על הקופסה ריקה או השתמש בה לצרכים אחרים, קנס משמעותי הוטל. שירות הכבאות שהופיע לראשונה בערי הבירה ובמרכזי המחוז בשנת 1649, יחד עם ציוד כיבוי אש, צויד בשווקים מיוחדים. בעתיד נבנו בכל יישוב מגדלי כיבוי אש בהם אנשים היו בתפקיד. כשהבחינו בעשן ובאש מרחוק, הם התחילו לצלצל בפעמון. מאוחר יותר, פעמוני יציקה מצלצלים נדדו לצי, שם עדיין משתמשים בפעמונים להודעה.

התראות

מערכות אזהרת אש אחרות פותחו גם במדינות שונות. אז אחד המכשירים הראשונים ששימשו בוונציה היה חבל עליו הושעה משקל. כאשר החבל נשרף, המשקל נפל על תומך המתכת, אשר רעש באלימות מהפגיעה. בנוסף, היו ניסיונות להטמיע מכשיר שדומה מאוד לשעון מעורר. מכשיר זה השתמש בכבל שנמתח על פני החדר, ובקצה נתלה מטען. כאשר התחילה שריפה, הכבל נשרף, העומס נפל וכך שחרר את מכשיר האיתות והשעון המעורר החל לצלצל.

בסוף המאה ה -19 הומצא הטלגרף, שהפך פשוט לאמצעי הכרחי להודיע על שריפה שהחלה, אך מכשיר זה לא יכול היה לקבל הפצה ראויה במשך זמן רב, מכיוון שהמברקים הראשונים היו יקרים, יתר על כן, הם היו מסורבלים, ובעבודה נדרש ללמוד את קוד המורס.

כעבור כמה שנים הותקנו אזעקות אש אחרות בגרמניה: אלה היו מכשירים עם כפתור שהיה צריך לסובב אותם כדי להעביר אות אזעקה לרשות הכבאות. ממספר הסיבובים של ידית זו ניתן היה לגלות היכן זוהתה האש בשטח. מכשירים כאלה נצבעו באדום, שהיום כבר הפך לסמל מכבי האש.

מוּמלָץ: