המילה הצרפתית "הקלה" באה מהפועל הלטיני "relevant" (אני מעלה). אז מהי הקלה? ההקלה היא בגובה כלשהו מעל פני השטח (קמורה), או להיפך, בקיעור שלה. המילה "הקלה" משמשת בכמה דרכים.
הוראות
שלב 1
תבליט קרקע: שטח קרקעי או קרקעית ים. זו ההקלה הארצית שלומדים בבתי ספר בשיעורי גאוגרפיה. צורות אדמה, קפלי קרום כדור הארץ, יכולות להיות מגוונות מאוד. בכוכב הלכת שלנו יש גם הרים וגבעות, וגם עמקים. בהתאם לגודלם, אנו מתמודדים עם קטגוריות שונות של הקלה. הקלה המגהית היא בליטות היבשות ומיטת האוקיאנוסים. תבליט מאקרו מורכב מרכסי הרים ענקיים ושקעים עמוקים. מיקרורלייף - קניונים וערבות. Mesorelief - נקיקים וגבעות. Nanorelief הוא חורי תולעת ונמלים מתחת לרגליך. שטח האדמה משתנה עם הזמן בהשפעת תהליכים המתרחשים עמוק במעמקיו ובאקלים. המדע שלומד הקלה נקרא גיאומורפולוגיה.
שלב 2
דימוי פיסולי שחלקיו בולטים מעל המישור נקרא גם תבליט. הקלה כזו היא עמוקה וקמורה, נמוכה, בולטת פחות ממחצית התמונה (תבליט) וגבוהה, בולטת יותר ממחצית (הקלה גבוהה). עוד בימי קדם, פסלים יוונים ומצרים יצרו דימויים דומים, בדומה לציורים שהתעוררו לחיים. לעתים קרובות ניתן למצוא תבליטים על פדימנטים של המקדש ומצבות. התבליטים של הפרתנון ומזבח השיש המעוטר עשיר מאוסף לודוביסי ידועים. תבליטים משמשים גם באנדרטאות פיסול מודרניות. ניתן להשתמש בחומרים שונים ליצירת תבליט: אבן, חימר, גבס, קרמיקה, עץ
שלב 3
בהקבלה לשתי המשמעויות הקודמות, בעולם המודרני אנו משתמשים לעתים קרובות במילה "הקלה" כאשר אנו מדברים על צורות גוף: "הקלה בבטן", "הקלה בשרירים". המילה "תבליט" חלה גם על מרקם של משטחים שונים, כגון טפט או שטיח. כל דפוס בולט שניתן לחוש באצבעותיך ייקרא "מובלט". יש למשל את המונח "סריגה מובלטת". ובעבור עיוורים הומצא כבר מזמן "גופן הקלה".
