בשירה ופרוזה ישנם צירופי מילים מדהימים שניתן לקרוא בסדרים שונים. שמותיהם של ביטויים מעניינים כאלה הם: פלינדרום, אנציקליים והפוך.
מילת הקסם היא פלינדרום! בימי קדם, פלינדרומים נחשבו לקמיעות. "הזורע של ארפו מתקשה להחזיק את הגלגלים." בשביל מה ולמה אותה ארפא מחזיקה את הגלגלים, זה לא היה חשוב, אך ממילים אלה ניתן היה להרכיב כיכר קסם מדהימה. ניתן לקרוא אותו בצורה אופקית וגם אנכית, מלמטה למעלה, משמאל לימין ולהיפך. והם כתבו את הכיכר הזו על קירות הבתים, והראו אותה כקמע נגד רוחות רעות וכל מיני מחלות.
סופרים רבים חיבבו את הפלינדרומים. אתה בטח זוכר את סיפורו של טולסטוי "פינוקיו", כאשר פינוקיו המסכן התייסר בכתיבת משפט קסם. אז פלינדרום הוא ביטויים שבהם קוראים אותיות גם משמאל לימין וגם להפך, ולחץ ופיסוק לא לוקחים בחשבון. יש גם סוג של פלינדרום מצחיק מאוד, שאם אתה קורא את המילים בהפוך, המשמעות משתנה להיפך. בריוסוב האמין כי פלינדרומים מעניקים קצב מיוחד לפסוק. הם תמיד מפתיעים ומשאירים תחושה של איזושהי השתתפות בקסם.
בשירה ישנה צורה מעניינת עוד יותר, שבה הסימן אינו אות, אלא מילה. "אנציקלית" קוראים לצורה זו. זהו שיר שנקרא מלמטה למעלה, מלמעלה למטה, משמאל לימין ולהיפך, במילים, לא באותיות. החרוז וסדר ההצגה נשמרים במקרה זה.
ישנה צורה מורכבת עוד יותר בה משתנה החריזה, בניגוד לאנזיקל. שיר כזה נקרא גם מההתחלה וגם מהסוף. המשמעות נותרת, אך המצגת, או ליתר דיוק סדר המצגת, משתנה, ככל שחרוזים וחרוזים משתנים. צורה זו נקראת "הפוך".
