אבן הפינה כיום נקראת בדרך כלל משהו שעליו מבוסס מדע מסוים או מבוסס פוסטולאט מסוים. אך מאיפה בא הביטוי הידוע הזה?
פונים לתנ"ך
כן, כן, גם אם אתה בכלל לא דתי, אתה לא צריך לקמט את האף. העובדה היא שביטוי התפס "אבן פינה" הגיע בדיוק מהטקסטים המקראיים. ליתר דיוק, המקרא הוא שהפך את הביטוי למטאפורי. אחרי הכל, לפני כן, אבני הפינה היו קיימות די בהצלחה, שימשו בבנייה יומיומית, ואנשים לא העניקו להן שום הכבוד מיוחד. מאיפה בא הביטוי?
לכן, בטקסטים המקראיים, תוכלו למצוא את המשפט הבא: "ישוע אומר להם: האם מעולם לא קראתם בכתובים: האבן שאותה דחו הבונים, אותה הפכה לראש הפינה?" היסטוריונים ספרותיים ומנהיגי דת מסכימים שהיא היא ששימשה את תחילת הופעתו של הביטוי היציב "אבן פינה".
אבן בראש הפינה
כדי להבין מה פירוש הביטוי המסתורי הזה ומה בעצם לימד ישוע, עליכם להבין את עקרונות בניית הבניינים באותם זמנים. העובדה היא שפינות הבניינים לא הצליחו להקים באותה תקופה במיוחד, וליצור בסיס נדרשו אבנים כבדות גדולות עם מבנה וצורה המתאימות במדויק להצבתן בפינה. לאחר עיבוד ממושך ומורכב הותקן בבסיס הבניין סלע בגודל מתאים - זה נחשב לרגע ההנחה. למותר לציין שאבנים כאלה זכו להערכה רבה על ידי הבונים. על אבן הפינה, ככלל, נכתבו תפילות חסד, שמות בונים או אדריכלים, או שבחים לאלוהים. בין היתר, הוא היה נושא לאיזשהו כת ונערץ כמקדש.
בסיפור המקראי, אליו מתייחס ישוע, נאמר על בונים שנטשו ברשלנות את האבן שהפריעה להם באתר הבנייה. אך כשהגיע הזמן, אבן המרוצפת המסוימת הזו התגלתה כמתאימה היחידה ונכנסה בצורה מושלמת לבסיס הבית. אם אינך נכנס למשמעות ומשמעות המשל, אנו יכולים להסיק כי אבן הפינה היא בדיוק על מה שכל הבניין נשען.
אבן הפינה בימינו
אגב, אבני היסוד קיימות עד היום, כיום ניתנת להן משמעות סמלית למדי. במהלך הנחת מבנים, מונחות לוחות זיכרון וכתובות על אבנים כאלה, בדיוק כמו בימי קדם. בחלק מהמקרים קפסולה עם מסר לתושבי העיר העתידיים מוקפת באבן היסוד.
