במשך תקופה ארוכה הוזמנו אנשים מיוחדים לפתור סכסוכים, בעיקר גדולים וממושכים, שעזרו לקיים דיאלוג בין הצדדים לסכסוך ולפתור מצב מתוח. אנשים אלה מכונים כיום מגשרים, ותהליך הגישור הפך לדרך חוקית ליישוב סכסוכים חלופיים.
הוראות
שלב 1
גישור הוא שיטה לדרך מועילה הדדית מתוך סכסוך, הכוללת מעורבות של צד נייטרלי שלישי. המתווך מתווך להגיע להסכמה כלשהי על אי ההסכמה, אך הצדדים עצמם מעורבים באופן פעיל בקבלת ההחלטות. עם זאת, לא ניתן לקרוא למגשר מתווך במובן הכללי ביותר של המילה, אלא גישור הוא רק אחד מסוגי הגישור.
שלב 2
המגשר אינו מחויב להיות בעל ידע ספציפי בתחום הגורם לסכסוך, הוא אינו מחויב לייעץ בנוגע לחילוקי דעות, הוא מנסה רק להציג בפני המשתתפים הבנה כללית של הסכסוך ולפעול לכיוון הסדרו. יתרה מכך, משימתו אינה למצוא את הנכון והלא נכון, לא לתמוך באחת המפלגות, אלא למצוא קונצנזוס, למצוא פתרון מועיל הדדי.
שלב 3
כל אדם יכול להיות מתווך. התכונות העיקריות שלו הן משוא פנים ועצמאות. אנשים יכולים לפעול כמתווך באופן לא מקצועי ומקצועי. בכדי לספק שירותי מגשר על בסיס מקצועי, על האדם להיות מעל גיל 25, לסיים קורס הכשרת מגשרים. כל אדם מוכשר ללא הרשעות קודמות מעל גיל 18 יכול להתנהג כמתווך באופן לא מקצועי. ארגונים או אנשים פרטיים יכולים למשוך מתווכים, ובהסכם לשלם או לא לשלם עבור הפעילויות שלהם.
שלב 4
היתרונות של גישור על פני התדיינות הם חסכון בזמן ובחומר, סודיות, חיפוש אחר פתרון מיטיב עם כולם, השתתפות מרצון וביצוע החלטות שהתקבלו, אוניברסליות ההליך בתחומים שונים (פנים-משפחתית, ארגונית, ביתית ו סוגים אחרים של קונפליקטים), התחשבות באינטרסים, נורמות מוסריות, יחסי הצדדים, ניסיון אישי.
שלב 5
הליך הגישור במובן המשפטי מתחיל בהצעה בכתב של אחד הצדדים ליישום שיטה זו לפתרון הסכסוך. אם הצד השני יקבל את ההצעה, הצדדים הסותרים מתקשרים בהסכם על שימוש בגישור, הקובע גם את זהות המגשר. ואז המתווך נדלק ושוקל את נקודות המבט של הצדדים לסכסוך, את טיעוניהם, רצונותיהם ואינטרסיםיהם, על סמך נתונים אלה ואז מנסה להציע פתרון פשרה לסכסוך. יחד עם זאת, הצדדים משתתפים באופן פעיל בדיון, שכן הם אלה שעל ידי מאמצים משותפים, מבלי להעביר אחריות למגשר, צריכים למצוא דרך לצאת מהמצב. אם נמצא מוצא, נחתם הסכם, שיכול להיחשב גם בבית המשפט כהסכם ידידותי.
שלב 6
החיסרון היחיד של גישור כדרך ליישוב סכסוכים הוא בכך שהוא מרצון לבצע או לא לבצע החלטות שהתקבלו לאחר כריתת הסכם. לעיתים, לאחר מספר פגישות עם המתווך ועבודה פרודוקטיבית לכאורה, חוזרים הצדדים לסכסוך, מאחר שאחד הצדדים או שני הצדדים בבת אחת אינם מקיימים את ההחלטות שהוסכמו בעבר.
