נאומים פומביים של פוליטיקאי הם מרכיב חשוב בחיים הפוליטיים. נאום חי ובלתי נשכח מאפשר לך למשוך תומכים לצידך, לשכנע את המנהיג בנכונות העמדה שנקטה המנהיג ולהוסיף לו נקודות פוליטיות.
מבנה הדיבור הפוליטי
לכל טקסט פוליטי צריך להיות עומס סמנטי ומטרות מוגדרות בבירור שהפוליטיקאי רוצה להשיג כתוצאה מנאומו. ראשית, עליך להגדיר בבירור את נושא הנאום שלך ולא לסטות ממנו.
הכנת נאום פוליטי מלווה בניתוח מפורט של הקהל שבלעדיו אי אפשר להשיג תקשורת יעילה. יש צורך להבין את מצב הרוח של האנשים, את צרכיהם ודרישותיהם, למה הם מצפים מפוליטיקאי.
אסטרטגים פוליטיים ממליצים לבנות את הנאום שלך על פי התוכנית הבאה. בתחילה, כדי ליצור קשר עם הקהל, ניתן לעשות זאת על ידי הוכחת המשותף לבעיות ותחומי עניין. זה חשוב מכיוון שהצלחת נאום תלויה רבות באינטראקציה הרגשית בין הדובר לקהל. אחרי זה צריך להתוות מתאר כללי של תחום הבעיה, כמו גם נימוק לחשיבותו לקהל. אנשים צריכים להבין שהם נפגעים באופן אישי מהעובדה שהבעיה קיימת. מומלץ להתווכח על עמדה זו, לספק עובדות, נתונים שנלקחו ממקורות אמינים וסמכותיים.
אז אתה צריך להציע אפשרויות משלך לפתרון הבעיה, וגם להשוות אותן עם השיטות שהציעו המתנגדים. על הפוליטיקאי להוכיח שיש לו את הניסיון והכישורים הדרושים ליישום הצעדים שצוינו. לפיכך, הקהל צריך להבין היטב את היתרונות של עמדת הדובר. לסיכום, כדאי לתאר את מודל העתיד, וכן להעביר לקהל את היתרונות האישיים שלו מפתרון הבעיה. תמונת העתיד האידיאלי היא אפותאוס ההופעה. בסופו של דבר כדאי להניע את הקהל לעשות כל פעולה.
עקרון בנייה זה יעזור לשכנע את הקהל בנכונות מסלול המדיניות, וכן למשוך מאזינים נייטרליים.
יש מומחים שמאמינים שמבנה הטקסט, כמו גם המיקום האופטימלי של הנמקת המפתח, יהיו תלויים בסוג הקהל. לכן, אם היא ביקורתית כלפי הפוליטיקה, כדאי קודם לרכוש את אמונה ולהסכים עם ערכים. בשלב מסוים, עליכם לעבור לטיעונים נגדיים ולהביע ספקות לגבי נכונות הנימוק של הקהל. במקרה זה, המידע העיקרי צריך להיות בסוף. עם קהל לא מוכר, מומלץ להצטבר בהדרגה של טיעונים. ולקהל נאמן, עדיף לשים את המעניין והחשוב ביותר בתחילת הנאום.
דרישות לטקסט הפוליטי
סגנון הדיבור הפוליטי חייב לעמוד במספר דרישות. ביניהם קיצור המצגת, בהירות ונגישות, גיוון בז'אנר, צביעה רגשית.
הטקסט חייב להיות קריא. עקרונות בסיסיים של קריאות: פשטות משפטים (היא צריכה לכלול לא יותר ממחשבה אחת); תאימותם של משפטים באורכים שונים (למשל, ארוכים - קצרים - קצרים מאוד); אורך המשפט לא יעלה על 20 מילים.
בתהליך כתיבת נאום פוליטי יש צורך לקחת בחשבון את מרכיבו הצליל. לפיכך, טקסטים בהם נעשה שימוש בחזרות קוליות (אליטרציה) נתפסים כבעלי ביטוי יותר. הם חשובים במיוחד בסיסמאות וקריאות לפעולה. דוגמה לכך היא הסיסמה "כל הכוח לסובייטים", שנשמעת בהירה בשל הנוכחות בכל מילה של הצלילים "v" ו- "s". צלילים מסוימים יכולים להעניק לטקסט טעם רגשי מיוחד. אז הצלילים "r" קשורים לאיום, "m" ו- "l" - רגיעה, "y" - ייאוש.
דרכים לתפעל תפיסה המונית
פוליטיקאים נוהגים לנקוט בתפיסה המונית.אלה כוללים שימוש בפעלים בלתי מוגדרים, שאינם מצביעים ישירות על מה צריך לעשות כדי לפתור את הבעיה. לדוגמא, "אתה יודע מה עמדתי בנושא זה." כל מאזין לקהל יכול לשים את המשמעות שלו בהצהרה זו. ביטויים דו משמעיים משמשים לעתים קרובות להילחם במתחרים. למשל, "האם כדאי להזכיר למה הובילה המדיניות של מפלגת השלטון."
טכניקה שנייה נפוצה שנייה היא שימוש בהכללות ליצירת תחושת שייכות. לדוגמא, "אני, כמוך, באתי מלמטה", "הבעיה הזו חשובה ביותר לכל אחד מאיתנו". כמו כן, כדי להקים קהילה עם הקהל, מומלץ להשתמש במשפטים לא אישיים. למשל, "רק מעטים, שהגיעו לשלטון, המשיכו להגשים את רצון העם."
כמו כן, פוליטיקאים מרבים לנצל את הצעת החלופות הדמיוניות. לדוגמא, "אתה יכול להצביע בכל שעה נוחה - בבוקר או בערב." הקהל מתחיל לחשוב על זמן נוח להצבעה, ולא על העובדה שאפשר בכלל לא ללכת לקלפי, כי חלופה זו לא הוצעה. טכניקה מועדפת היא שימוש באופוזיציות ("הצביע או הפסד!").
