בקרב הספרות הקלאסית, בדיבור יומיומי של אנשים, בתקשורת יומיומית, ביטויים מוזרים עולים ממעמקי הזיכרון הלא ידועים. משתמשים בהם, אך משמעויותיהם הולכות לאיבוד לעד.
מי לא זוכר את דמותו של ניקולין, ששר על הבמה על ארנבת המכסחת "טרין-דשא באחו". ואם תסתכל על הקלאסיקה, לסקוב ימצא: "האי שבו צומח דשא טרין." המפורסם של צ'כוב: "או שתדעו בשביל מה אתם חיים, או את כל הזוטות, טרין-דשא." בכל מקום זהו ביטוי מוזר שאת מקורותיו כבר לא ניתן להתחקות. עם זאת, ישנן השערות מעניינות מאוד.
לפי מילונים והיסטוריה
אם אתה מסתכל במילון המפורסם של דאהל או אושקוב המפורסם לא פחות, וגם לא שוכח את אוז'גוב, אז כאן ל"טרין-גראס "יש משמעות כללית. ביטוי מציין משהו ריק, חסר משמעות, טריוויאלי. כשמוחלים אותו על אדם, זה יכול להיות שהוא לא מפחד מכלום, מוכן לכל שטות - הכל פשוט "טרין-גראס".
כמובן שלגדרות אלו יש מקום להיות, אך הן אינן ממצות את כל הבעיה. מכיוון שישנן גרסאות מעניינות לא פחות. רוב הבלשנים, כך או אחרת, נוטים להאמין שבמקור מילה זו נשמעה כמו "דשא דשא". ומה זה "טין", מכיר גם אדם מודרני. כלומר גדר או גדר. ככל הנראה, הוא התכוון לעשב בגובה של טין, העומד כמו גדר.
אם תסתכל על השפה הבולגרית, תוכל למצוא כאן מילה מעניינת כל כך כמו "tyntrava", שפירושה עשב שצומח מתחת לגדר או עשב מתחת לגדר. עם זאת, מדענים מודים פה אחד כי אין הגדרה מהימנה למילה זו. אפשר רק לנחש, למצוא דוגמאות בשפות אחרות של הקבוצה הסלאבית ולהסיק מסקנות.
עם זאת, כדאי לשקול בנפרד ול"דשא ", כי בלי זה המשמעות לא תהיה שלמה. כפי שהציע דאל, "עשב" קשור סמנטית למזון או למזון. אך לא בהכרח על דשא אכיל נאמר ב"דשא טרין ". א.נ. וולסקי ציין ש"דשא "יכול להיות" רעל, רדיפה ", ומכאן המעבר ל"אכול, לנשוך, להרוס" ומשמעויות רבות אחרות.
ושוב לעשבים שוטים
כתוצאה מכל החקירות הללו, האטימולוגיה של הביטוי מוסברת כביכול כ"עשב מתחת לגדר "ו"תת הזנה". יתכן ששתי האופציות נכונות, שכן במשך זמן רב ברוסיה, בעלי החיים ניזונו מכך שהוא גדל ככה, במיוחד בקיץ במרעה. הפרות קלטו בשלווה את כל מה שגדל, עד כמה צמחים רעילים ופשוט מרים.
אני מקווה שזו המשמעות האמיתית של הביטוי. וגם העובדה ששאר הביטויים המיושנים לא ייעלמו לחלוטין מהשפה הרוסית העשירה, הגדולה והחזקה.
