שמועות הן תופעה המונית וצורה די חשובה לביטוי דעת הקהל. הם שייכים לערוצים בלתי פורמליים של תקשורת המונים וכוללים העברת מסרים חשובים בתקשורת בין אישית.
הרעיון ותכונות השמועות
שמועות הן מידע כוזב או מעוות שמופץ ומתפקד בעל פה באופן בלעדי. לרוב, הם מתעוררים בתנאים של הפקדת מידע ובהיעדר מידע אמין. שמועות שונות מהמידע בכך שהן אינן אמינות. אם הם נתמכים על ידי עובדות וראיות, אז זה רק מידע שאי אפשר לקרוא לו שמועות. חוסר האמינות של שמועות נובע מכך שבתהליך הפצתם המידע עובר שינויים ומעוות.
ברור ששמועות הופיעו לפני זמן רב, אך מחקריהם המקיפים כתופעה המונית הופיעו רק במחצית השנייה של המאה ה -20. ואז הם מצאו את היישום המעשי שלהם בשיווק מוצרים ושירותים. שמועות התפשטו במטרה להילחם במתחרים. באופן מסורתי יש להפצת שמועות חשיבות רבה בתקופות מלחמה. זה נעשה במטרה להחליש את המורל של הצבא.
העניין של פוליטיקאים ופסיכולוגים במנגנונים ותכונות התפשטות השמועות הוא כדלקמן. שמועות הן מקור רב ערך למידע על דעת הקהל, הלכי הרוח בחברה, עמדות כלפי המשטר הפוליטי וכו '. שמועות משמשות גם כזרז לתמורות פוליטיות, ולכן התחשבות בהן מאפשרת לחזות נכון תהליכים חברתיים. לבסוף, שמועות הן גורם חשוב בגיבוש עמדות הציבור ומשמשות מנגנון לעיצוב דעת הקהל.
סיווג שמועות
שמועות יכולות להיות מסווגות על רקע שונות. מנקודת המבט של מהימנותם, מבדילים בין לא אמין לחלוטין, לא אמין, אמין יחסית וקרוב למציאות. טיפולוגיה רגשית מבחינה בין "רצון שמיעה", "דחליל שמיעה" ו"שמועות תוקפניות ".
שמועות-רצונות משקפות את החזון הרצוי לעתיד ולצרכים המממשים של האוכלוסייה. לדוגמא, במאה ה -19 הופצו שמועות על השחרור הממשמש ובא. מצד שני, שמועות כאלה יכולות להפוך למקור מניפולציה של התודעה ההמונית. שניהם יכולים למנוע את הופעתה של פאניקה, ולגרום לתוקפנות, להשפיל את האוכלוסייה. לכן, בתקופת המלחמה הגרמנית-צרפתית בשנים 1939-1940, הגרמנים הפיצו שמועות באופן פעיל על תחילת המשא ומתן הקרב. זה החליש את רצונם של הצרפתים להתנגד.
"שמועות לדחליל" נושאות סנטימנטים שליליים וגורמות לבהלה. בדרך כלל הם מתרחשים בתקופות של לחץ חברתי. השמועות הנפוצות ביותר הן על אוכל. זה יכול להוביל למחירים גבוהים יותר או להיעלמות של מוצרים מסוימים. למשל, ברוסיה בשנת 1917 הלחם נעלם מהמדפים, אם כי התשואה הייתה תקינה. בשנת 2006 התרחשה רכישת פאניקה של מלח בגלל שמועות על הפסקת אספקה מאוקראינה.
"שמועות אגרסיביות" לא רק מאיימות על האוכלוסייה, אלא גם נועדו לעורר פעולות אגרסיביות. הם מבוססים על הצמידה של אנשים נורמליים ולא אנשים. לעתים קרובות הם נגרמים על ידי סכסוכים אתניים. למשל שמועות על השמדת לבנים בזאיר, זוועות הכוחות הפדרליים בצ'צ'ניה.
