התמכרות לטבק מזיקה יכולה להבדיל בין מעשן למספר לא מעשנים. אם אינך לוקח בסיס למצב דרכי הנשימה ואיברים פנימיים חיוניים אחרים, אשר באופן זה או אחר חשופים להשפעות המזיקות של ניקוטין, ניתן להבחין באדם מעשן בקלות גם ברמה החזותית.
הוראות
שלב 1
כאשר בני נוער מעשנים סיגריה, הם חושבים על עצמם כבגרים. ובכן, אם לאחר זמן מה הם לא מפסיקים לעשן, אכן, הם מזדקנים לנגד עינינו. עם הזמן העור מקבל גוון אדמתי (אפור ולעיתים צהבהב), קמטים מחקים מופיעים מהר מאוד באזור סביב השפתיים והסנטר, ובשל נשיפות תכופות ועמוקות הלחיים שוקעות. הזדקנות העור נובעת מירידה בקולגן, שכן במקום חמצן, הגוף מקבל עשן מורעל על ידי שרפים.
שלב 2
מאפיין נוסף הוא "שיעול מעשן". זה דומה לשיעול בסימפונות, אך הוא אינו מלווה בחום. ככלל, הוא נפתח בבוקר ומלווה בשחרור כיח אפור. שיעול זה יכול אפילו להיות אצל מתבגרים או אצל אלה שהתמכרו לעישון רק לפני כמה שנים. אגב, הוא מהר מאוד מפסיק להציק למי שמפסיק לעשן.
שלב 3
אדם שמעשן יכול להיות מזוהה על ידי החיוך שלו. התמכרות לטבק לטווח ארוך מובילה לרובד ומחלות חניכיים. ניקוטין, אמוניה, תרכובות פנוליות המשתחררות מעשן סיגריות מתיישבים בבסיס השיניים, הורסים את שורשיהם ואת רירית החניכיים. בנוסף, אנשים שמעשנים מלווים בריח רע מהפה, אותו הם מסווים בעזרת מסטיק או מטהרי אוויר.
שלב 4
שימו לב לאצבעות. לרוב, לקצות האינדקס והאצבעות האמצעיות של יד ימין (אם האדם ימני) יש צבע צהבהב אופייני. הידיים, השיער והבגדים של המעשן מקבלים ריח מתמשך של אדי טבק, אשר לא מרככי כביסה ולא בושם טוב יכולים להסתיר. אם לאדם שמעשן כרגע אין את ההזדמנות לעשן, סביר להניח שהוא לא יוכל לשבת בשקט. סביר להניח שהוא יתעסק מכנית בחפצים קטנים (עט, מפתחות, מזלג, מפית וכו ') ויגלה עצבנות כללית.
