נזקו של הניקוטין הוא ללא עוררין. רופאים ממליצים בחום לא ליטול צורה כלשהי של טבק, מכיוון שהניקוטין שהוא מכיל ממכר מאוד בקרב הצרכנים. עם זאת, מעטים האנשים שיודעים כי ניקוטין נמצא לא רק בטבק ובמוצרי טבק, אלא גם במוצרים ואפילו במשקאות.
מוצרי ניקוטין מוכרים
קשה לדמיין, אך עגבניות לא מזיקות מכילות כמות ניכרת משמעותית למדי. זה נכון במיוחד לגבי עגבניות לא בשלות וירוקות. פירות בשלים מכילים את תוצרי הפירוק של ניקוטין, חומר שנקרא על שם עגבניות הפירות הללו.
בתפוח אדמה לא פחות מזיק יש אלקלואיד ניקוטין, שמו האחר הוא "סולנין". הוא נמצא בעיקר בקליפות תפוחי האדמה. תפוחי אדמה צעירים מכילים ממנו פי עשרה מאשר בשלים. צריכה קבועה של תפוחי אדמה צעירים כאלה עלולה להשפיע לרעה על מצב הגוף. לכן עדיף להעדיף את תפוחי האדמה הבשלים שנבדקו על פני הצעירים.
השיא המוחלט בקרב הירקות מבחינת תכולת הניקוטין הטהור הוא חצילים. עם זאת, כדי ליטול כמה שיותר ניקוטין כפי שמכיל סיגריה אחת, עליכם לאכול כעשרה קילוגרמים של חצילים.
מספר הסיגריות ה"קטלני "שעל האדם לעשן הוא כמאה עד מאה ועשרים חתיכות.
פלפלים וכמוסות מכילים אלקלואידים ניקוטין - סולאנדין וסולנין. הריכוז שלהם אינו גבוה מדי, ולכן בהחלט אין להחריג פלפלים מהתזונה.
כרובית, הידועה בתכונותיה המועילות, מכילה בכל זאת כמות ניקוטין גבוהה למדי. נכון, כמות זו קטנה פי שבעה מזו שמכילה בחצילים, כך שאפשר להשיג את ההשפעה, כמו מסיגריה אחת, על ידי אכילת שבעים קילוגרם מירק זה.
חצי סיגר, אם אוכלים אותו ולא מעשנים אותו, די מסוגל להרוג אדם.
ניקוטין בתה
תה מכיל יותר מסתם קפאין. הוא מכיל די הרבה ניקוטין. זה נכון במיוחד לגבי שקיות תה. תה שחור או ירוק נטול קפאין מכיל פי שלושה עד ארבעה פחות ניקוטין מאשר שקיות תה מיידיות. כמובן שכדי שניקוטין מהתה יתחיל להשפיע כלשהו על סוג כלשהו, עליכם לשתות עשרות ליטרים של תה טרי מבושל מדי יום.
כמובן שכל המידע הזה אינו תומך בדחיית ירקות. בעקיפין, זה חל רק על תפוחי אדמה צעירים מאוד. במהלך העישון הגוף לוקח יותר פי עשרות ומאות פעמים ניקוטין, וזה חל גם על עישון פסיבי. עם זאת, כדאי לשוב ולבקר בתפריט אם יש לך חשד לגבי מצבך הבריאותי.
