ישראל היא מדינה ייחודית מאוד, אשר במהלך היסטוריה ארוכה רכשה את התרבות, המטבח והמסורות האופייניות לה. מאפיין זה חל גם על המצב עם שפת המדינה בישראל.
ישראל היא מדינה בה מתגוררים נציגים של מספר רב של לאומים שונים. כתוצאה מכך, המצב הלשוני במדינה מאופיין גם במגוון רב.
שפות המדינה של ישראל
רק למעמד המדינה בישראל יש שתי שפות בו זמנית - עברית וערבית. העיקרית היא עברית: מדברים אותה כמעט 5 מיליון איש, ואילו כלל אוכלוסיית ישראל מונה כ -8 מיליון איש. זו אחת משפות העולם העתיקות ביותר, שההיסטוריה שלה, על פי מומחים, היא כ -3,000 שנה. פירוש המילה "עברית" מתרגום משפה זו הוא "עברית", שכן שם העצם "שפה" בניב זה הוא נשי.
השפה הרשמית השנייה של ישראל היא ערבית. למרות העובדה ששתי השפות הללו רשומות מעמד שווה בחקיקת המדינה, בפועל הנוהל ליישומן שונה באופן משמעותי. למשל, שלטי רחוב ודרכים בערים הגדולות במדינה משוכפלים בדרך כלל בערבית, אך במקרים מסוימים נדרשה החלטת בית משפט מיוחדת לכתוב עליהם בשפה זו.
שפות אחרות בישראל
בשל האוכלוסייה הגדולה המשתייכת לקבוצות אתניות אחרות, שפות אחרות נפוצו גם בישראל. יתר על כן, כדי לייעד את מעמדם במדינה הונהג מונח מיוחד - "שפות מוכרות רשמית", שאמנם אינו משווה אותן למדינה, אך עדיין משקף את הערכתן הגבוהה של חשיבותן מצד ממשלת ישראל.
שפות אלה כוללות שלושה ניבים - רוסית, אנגלית ואמהרית. יחד עם זאת, אנגלית נפוצה בשל מעמדה כאמצעי תקשורת בינלאומי: חלק נכבד מהתיירים המגיעים לישראל מדברים אנגלית בדיוק. והשפה הרוסית התבררה כנפוצה ביותר בשל מספרם המרשים של מהגרים רוסים ממוצא יהודי שעברו לארץ, אך ממשיכים להשתמש באופן פעיל בשפת האם שלהם.
השפה האמהרית, שהיא הניב הרשמי של עמי אתיופיה, זכתה לתפוצה בישראל בעיקר בשל השתייכותה לקבוצת השפות השמיות. כיום חלק מתוכניות הרדיו משודרות באמהרית בישראל, ומסמכים הכתובים באמהרית מתקבלים על ידי הרשות השופטת. בנוסף לשפות אלה, בערי ישראל ניתן לשמוע ניבים צרפתית, ספרדית, רומנית, פולנית או הונגרית, וכ- 6% מהאוכלוסייה דוברים יידיש.
