היחסים בין סוריה, טורקיה ועיראק הולכים ומתחים יותר ויותר. סכסוכים בין מדינות כבר הובילו למותם של אנשים רבים, ובעתיד אף עשויים לשמש כגורם למלחמה. המצב שכבר לא נעים מסובך עוד יותר בגלל התערבותה של שרת החוץ האמריקאית הילרי קלינטון בפוליטיקה של שלוש המדינות הללו.
העימות בין טורקיה לסוריה החל לפני שנים רבות. משברים לאחרונה יחסית כוללים את הסכסוך שהתרחש בשנת 1998. אז סוריה וטורקיה עמדו על סף מלחמה עקב העובדה שמנהיג מפלגת העובדים בכורדיסטאן קיבל מקלט בדמשק. למרבה הצער, הבעיה הכורדית מעולם לא נפתרה בסופו של דבר. כרגע, נציגי העם הזה מתגוררים בדרום מזרח טורקיה, במערב עירק ובצפון מזרח סוריה. הרצון שלהם להשיג עצמאות וליצור מדינה משלהם החמיר את היחסים בין שלוש המדינות הללו.
הבעיה העיקרית היא שטורקיה, בניגוד לשכנותיה, נחושה מאוד כלפי הכורדים ובכוונתה להשיג את התבוללותם המלאה עם הטורקים או את ההרס. סוריה, להיפך, מונעת זאת, ועיראק אף סיפקה לכורדים בסיס משלה, שממנו, לפי ממשלת טורקיה, ה- PKK מנהלת את פעולותיה הצבאיות. באוגוסט 2012 ממשלת טורקיה אף האשימה את הכורדים מסוריה ועירק בביצוע הפיגועים. הילארי קלינטון תמכה בגלוי בעמדת טורקיה ואף הביעה נכונותה לסייע "להתמודד עם הבעיה הסורית".
סכסוך נוסף פרץ בין טורקיה לסוריה, כאשר בשנת 2011 מיהרו פליטים סורים, שנמלטו מדיכוי הממשלה, למדינה שכנה. בתחילה העניקו הטורקים סיוע הומניטרי לפליטים, אך כשהתברר שכמה אזורים בסוריה נמצאים בשליטת הכורדים, שינתה טורקיה את עמדתה, וממשלתה אף הודיעה על אפשרות להתערבות צבאית בפוליטיקה הפנימית של סוּריָה.
היחסים בין טורקיה ועירק גם לא מתפתחים בצורה הטובה ביותר. באפריל 2012 הודגש הסכסוך כאשר נורי אל-מלכי, ראש ממשלת עירק, הכריז רשמית על טורקיה כאויב. מוקדם יותר, ראש ממשלת טורקיה ארדואן הרשה לעצמו להשמיע יותר רסן, אם כי לא הערות נעימות במיוחד על ממשלת עיראק, אך הוא לא הצהיר הצהרות כה חזקות. כדי להדגיש את עמדתם, רשויות עירק הפסיקו את אספקת הנפט לטורקיה. ולבסוף, המצב מסתבך עוד יותר מכיוון שהבעיות בעירק הן שלא מאפשרות לממשלת טורקיה להעביר את כוחותיה ולפתוח במתקפה צבאית פתוחה בסוריה.
