אנשים רבים שנאלצו לעבור אובדן של אדם אהוב מודאגים מה לעשות עם חפציו האישיים של הנפטר. מישהו מנסה לפתור את הבעיה מיד לאחר ההלוויה, בעוד שמישהו אחר לא יכול להיפרד מכל דבר השייך למנוח במשך זמן רב. אבל במוקדם או במאוחר מגיע הרגע בו אתה צריך להחליט משהו ולעשות בחירה.
על פי האגדה, הדברים של כל אדם רוויים באנרגיה שלו, ולכן יש דתות שאומרות שיש להיפטר מדברים של אדם שנפטר, בעוד שאחרות רושמות שיש לשמור כזיכרון. על פי מקורות מסוימים, על פי המסורת האורתודוכסית, על מנת להשלים את ענייניהם הארציים של הנפטר, יש להפיץ את חפציו לעניים. אנשים תוך 40 יום לאחר המוות, בבקשה לזכור את הנפטר ולהתפלל על נפשו. ראשית, זה יעזור לנשמת הנפטר לקבוע את השתתפותה נוספת בעולם הבא. ושנית, תעזור לאנשים שבאמת זקוקים לבגדים. על פי מקורות אחרים, אין לגעת בדברים של הנפטרים עד 40 יום לאחר המוות. רק לאחר זמן זה ניתן להפיץ אותם. התנ ך אינו מציין בבירור תאריכים אלה, כך שאף אחת מהאפשרויות אינה מהווה הפרה של חוקי המקרא. אתה לא צריך לזרוק את החפצים של הנפטר, כי הם יכולים להועיל לאנשים הזקוקים להם. אם אין לך מי שייתן את חפצי הנפטר, אתה יכול להשאיר אותם בבית או לקחת אותם לכנסייה או למרכז צדקה, שם הם יתקבלו בהחלט. אם אדם נפטר לאחר שסבל ממחלה קשה, הוא ממלא דברים (בגדים, מצעים, כלים וכו '), רבים מייעצים לשרוף. אבל, כדי לעשות זאת זה די בעייתי, לא תיקח אותם ליער לצורך הליך זה. אם כי אתה יכול פשוט לקחת אותם אל ערמת האשפה, שממנה שירותים מיוחדים בהחלט ייקחו אותם וישרפו אותם. אך אם אינך רוצה לעשות זאת אל תעשה זאת מכיוון שזו ההחלטה האישית שלך. כפי שאתה יכול לראות, אין תשובה ברורה לשאלה זו. יש רק מגוון דעות והמלצות. לכן, התנהג כמו שליבך אומר לך. אתה יכול לשמור דברים לעצמך או לתת אותם למישהו שזקוק להם יותר ממך, או לזרוק אותם לגמרי. הרי הדברים הם רק דברים, והזיכרון של אדם יקר כלל אינו נמצא בהם.
