בכל יום מופיעים יותר ויותר סחורות ושירותים בשוק, והמצב בסביבה החברתית, הכלכלית והפוליטית משתנה לרוב בין לילה. כיום מי שיש לו את המידע מנצח. כמובן שמישהו צריך לאסוף מידע זה. כאן נכנסת המילה המסתורית "מראיין".
מראיין הוא מי שאוסף מידע באמצעות שאלונים או סקרי דעת קהל. תקשורת יכולה להתקיים גם פנים אל פנים וגם דרך הטלפון. בכל סיטואציה ספציפית נקבעת שיטת איסוף המידע, סדרת שאלות שעליהן המשיבים חייבים לענות ותנאים שיש לעמוד בהם. בהתבסס על תוצאות העבודה שנעשתה, המראיין מדווח למעסיק ומקבל שכר.
העבודה מורכבת מכמה שלבים: המראיין עובר ראיון קצר, ממלא שאלון. לאחר אישור מועמדותו, הוא מקבל משימה, מפת מסלול וחומרים תומכים, אם הסקר כולל את השימוש בהם. ביצוע המטלה מוגבל במסגרות זמן, אך למראיין עצמו הזכות לתכנן את לוח הזמנים שלו במסגרת המטלה שהוקצתה. לאחר השלמת סקר הנשאלים הוא שיטתי את הנתונים שהתקבלו, ממלא את הטפסים שהוציא המעסיק ואז מגיש מסמכים אלה ללקוח ומקבל חישוב.
האיכות הראשונה שצריך להיות למראיין היא, כמובן, מיומנויות תקשורת. היכולת לנהל שיחה סתמית, לקיים מגוון נושאי שיחה ולדבוק בתוכנית נתונה תקבע את יעילות המשימה.
השנייה ברשימה, אך רחוקה מלהיות האיכות החשובה ביותר, היא עמידות בלחץ. עבודה עם אנשים דורשת סיבולת. בקרב הנשאלים ישנם אישים שונים: חלקם ידידותיים, הם נכנסים לשיחה ברצון ועונים על שאלות, אחרים אינם מכבידים על עצמם בשמירה על כללי ההגינות ותרבות הדיבור.
כמובן שגם חריצות חשובה. כדי לדווח למעסיק, על המראיין למלא בקפידה ובמדויק את המסלול והשאלון.
אנשים שיש להם זמן פנוי ובריאות מתאימים לתפקיד של מראיין. חברה המבצעת מחקר שיווקי או סוג אחר קובעת באופן עצמאי את מסלול העובד ואת הנקודות הגאוגרפיות בהן יש לערוך את הסקר. ולא תמיד מקומות איסוף המידע ממוקמים בסמיכות האחד לשני. המראיין צריך לנסוע מקצה אחד של העיר לקצה השני (יתר על כן, לעתים קרובות על חשבונו), או להסתובב ברובע אחד.
למרות הקשיים, עבודתו של המראיין מבוקשת ומעניינת למדי. אדם נמרץ יכול להשלים משימה תוך כמה שעות ולהתוגמל על האינטראקציה עם אנשים נעימים.
