הוא האמין שקול גלישת הים יכול להישמע בקליפה אם אתה מביא אותו לאוזן. וככל שצורת הקליפה מעוטרת יותר, כך הגלים יתלהבו חזק יותר וחזק יותר. עם זאת, זוהי אשליה נוספת. לא צליל הים נשמע בקליפה.
ישנן מספר השערות להתרחשות של "רעש ים" בקונכיות. אחד מהם אומר שאדם שומע את קולות מחזור הדם דרך כלי הראש. עם זאת, תיאוריה זו אינה נכונה וקל להוכיח אותה. ידוע כי לאחר מאמץ אינטנסיבי, הדם מתחיל לנוע במהירות גבוהה יותר, ולכן גם הצליל חייב להשתנות. עם זאת, אם תביא את הקליפה לאוזן שלך, תשמע את אותו "צליל הים".
את התיאוריה הבאה ניתן לנסח באופן הבא: פגזים משמיעים רעש עקב תנועת זרמי האוויר דרכם. זה מסביר מדוע הצלילים נראים חזקים יותר כשאתה מקרב את הקליפה לאוזן שלך, ושקט יותר כשאתה אוחז אותה במרחק. עם זאת, השערה זו הופרכה על ידי מדענים. בחדר אטום לרעש, למרות העובדה שיש בו אוויר, הקליפה "צלילי הים" אינה פולטת.
למעשה, "צליל הים" במעטפת אינו אלא צלילי הסביבה המשתנים מעט המשתקפים מקירות המעטפת. אתה יכול לקחת כל כלי ריק, לשים אותו לאוזן שלך, וזה "יעשה רעש" לא יותר גרוע מאשר צדף. הסיבה לכך היא שכל חלל אוויר סגור משמש כמעין מהדהד, בו מרוכזים גלים אקוסטיים שונים. לכן צורת וגודל הקליפות משפיעה ישירות על "שיר הים" שפורסם. ככל שהם מעוקלים וגדולים יותר, כך "צליל הגלישה" עשיר יותר.
מתברר שכדי לשמוע את "הים" ולרענן זיכרונות מחופשת קיץ נפלאה, אין צורך בכלל שיהיה מעטפת בהישג יד. ניתן לעשות זאת בעזרת פריטים מאולתרים, אותה זכוכית. אפקט דומה נצפה אם תקפל את כפות הידיים בסירה ותקרב אותן לאוזן. וככל שצלילים שונים יותר מסביב, כך נשמע התזה של גלים חזק יותר. אבל עם קליפה, ללא ספק, להתמכר לזכרונות זה יותר מעניין, במיוחד אם הוא הובא מחוף הים בו נחת.
