המודיעין קורץ לשורותיו אנשים שחולמים על סכנה והרפתקאות. עם זאת, שאיפה לבדה אינה מספיקה, עליכם להיות מסוגלים להתרכז, לחלק נכון את כוחותיכם ולדעת בבירור את כללי העבודה. ההדרכה מתקיימת על פי מערכת מסוימת, הכוללת רשימה של מקצועות חובה ומיומנויות שיעזרו בפעילות מודיעינית.
אימון צופים מתחיל באימונים בסיסיים. קודם כל, יש צורך להטמיע באופן יסודי את התיאוריה. כדאי לשים לב לכל ההבהרות שהמורה מדגיש. שיעורים מתחלפים בכיתה עם פעולות טקטיות בשטח של הכשרה טכנית, העומס עולה בהדרגה. עם זאת, זה עוזר לקצין המודיעין העתידי להשוות בין הידע שנצבר למיומנויות מעשיות. במקביל לאימונים טקטיים, ישנם טיולים למרחבי יריות. חשיבות רבה מיוחסת לאימון הגופני של הצופים. בתחילה, על החייל ללמוד ללכת למרחקים ארוכים בכל מזג אוויר ועם ציוד מלא, ולהתרגל להשתמש באופן רציונלי בכוחותיו. מוקצה זמן לאימונים בלחימה מיד ליד, פעולות הסוואה, עבודות מכרה והתגברות על מכשולים במורכבות משתנה. אימוני זחילה נחשבים כמאמר אימונים נפרד, מכיוון שמיומנות זו חשובה ביותר עבור אדם העוסק בחקר. נלמדים ביסודיות מיומנויות טופוגרפיה, שיטות הישרדות בתנאים קיצוניים, פינת דרך ותוואי דרך. לאחר שליטה בנושאים בסיסיים אלה של הכשרת מודיעין, מלמדים המורים בפירוט את מדעי התקשורת ברדיו, הצפנה ושיטות חקירה שונות. לאחר השגת הבנה בסיסית של עבודת המודיעין, החיילים נשלחים למחנות או ליער, על מנת, לאחר שיצרו תנאים מסוימים, כדי לבדוק את רמת האימון של כל אחד מהם. מארבים מאורגנים בשטח, חיילים מקבלים משימות לתצפית, פעולות מאחורי קווי האויב, מעקב ויצירת מפות השטח. לאחר סיום הכשרה בסיסית, הצופים מחולקים לקבוצות ומלמדים אותם מה הכי מתאים לכל אחד מהם. התוצאה היא צוללנים, עוקבים, מסמנים, צלפים ואנשי הריסה. קשה לצופית להיות מומחה אוניברסלי, ולכן מומלץ להפקיד בידיו סוג פעילויות מתאים. על הסקאוט לדעת שפות זרות וכל סוגי נשק האויב. ידע כזה אינו ניתן כלל במהלך האימון, או ניתן בכמות קטנה. לכן, אדם שרוצה לעבוד בענף זה חייב להכין את עצמו בקפידה בתחומים אלה.