המלחמה בסוריה היא אזרחית. מצד אחד, חמושים ותומכי האופוזיציה הסורית, מצד שני, כוחות ממשלתיים ובני ברית. בצד השלישי נמצאים הכורדים, שיצרו אזור אוטונומי משלהם עם ממשלה משלהם.
הוראות
שלב 1
בשנים 2006-2011 חוותה סוריה בצורת קשה. זה הביא למותם של בעלי חיים וגידולים בשיעור של 80%. בזבוז וניהול כושל של משאבי טבע קדמו לנטוש הקרקע ומחסור במים. כמעט מיליון איש נותרו ללא פרנסה. בשל המצב עברה האוכלוסייה הכפרית, פסטורליסטים וחקלאים לערים. בנוסף, פליטים עירקים הגיעו לערים סוריות כדי לחיות לאחר פלישת הכוחות האמריקאים למדינתם. האבטלה עלתה במהירות. המתיחות בערים גברה, אשר תרמה במידה מסוימת לסכסוך המזוין.
שלב 2
הגורם לפרוץ מלחמת האזרחים היה "האביב הערבי". זה התחיל בגל הפיכות והפגנות במדינות ערב ב -18 בדצמבר 2010. הפיכות התרחשו במצרים, בתוניסיה, בתימן, בלוב. תושבי סוריה, שלא היו מרוצים משלטונו האוטוריטרי של הנשיא בשאר אל-אסד, מהשיטה החברתית-פוליטית של הממשלה, מהשליטה של העלאווים במבני הכוח, יצאו להפגנה ציבורית ב -26 בינואר 2011. האוכלוסייה גם השמיעה סיסמאות נגד שחיתות ובעיית הכורדים.
שלב 3
הפגנות מסיביות בסוריה החלו ב -15 במרץ 2011. עם הזמן המצב עלה למרד עממי. המפגינים דרשו את התפטרותם של אסד וממשלתו. הנשיא השתמש בטנקים וצלפים כדי לדכא את ההתקוממות. לנתק מים וחשמל. הצבא הטיל מצור על כמה ערים. היו מקרים בהם חיילים שסירבו לירות לעבר אזרחים נורו במקום. מה גרם לעריקות אדירות בצבא הסורי.
שלב 4
בסוף מארס פיטר בשאר אל-אסד את קבינט השרים, הסיר את מצב החירום וחנן על אסירים פוליטיים. עם זאת, זה לא הציל את היום. מאחר שהמורדים והעריקים מהצבא הסדיר התאחדו והקימו יחידות לחימה. בסוף 2011 הם החלו להילחם תחת דגל הצבא הסורי החופשי.
שלב 5
בשנת 2012 החלו מדינות אחרות לקחת חלק בעימות. למורדים סופקו נשק על ידי איראן, ערב הסעודית, קטאר. משרד החוץ הרוסי הודה בגלוי בעובדת הסיוע לממשלת סוריה בנשק. גם בצד של בשאר היו צפון-מזרח ארצות הברית, ונצואלה ואיראן. שר ההסברה הסורי אמר כי אנשים מ -83 מדינות העולם משתתפים במלחמת האזרחים. וחלקם של הזרים באופוזיציה מגיע ל 85%. אנו יכולים לומר שמלחמת עולם קטנה מתנהלת במדינה הערבית.
שלב 6
הסכסוך המזוין נמשך. ב- 3 ביוני 2014 נערכו הבחירות לנשיאות, שם ניצח בשאר אל-אסד. תוצאותיה לא הוכרו על ידי האופוזיציה ומספר מדינות זרות.
