רוסיה, יחד עם סין, הטילו ספק ביחס לעתיד המשימה של האו ם בסוריה על ידי הטלת וטו על החלטת מועצת הביטחון השלישית ברציפות. בניגוד לחסומים, מדינתנו הציעה החלטה משלה המאפשרת למשימה להמשיך בעבודתה בתנאים אחרים, אך וושינגטון סירבה לתמוך בה.
מדינות המערב ורוסיה חולקות מספר נושאים. ראשית, האם להפעיל סנקציות כלשהן נגד משטרו של בשאר אסד, נשיא סוריה. שנית, הצדדים אינם יכולים להסכים על מתכונת נוכחותם של משקיפים במהלך מלחמת האזרחים. רוסיה וסין מאמינות שקבוצת מומחים אזרחיים וצבאיים צריכה לפקח על הפסקת האש ולנהל חקירות עצמאיות על מקרים של הפרות זכויות אדם. בנוסף, רוסיה רוצה לכלול עד 30 מאנשי הצבא שלה במשימה בסוריה. מובטח להם שהם יהיו קציני קישור, משקיפים צבאיים וקציני מטה.
עמדת ארצות הברית והמערב מבוססת על תיקון קיצוני של יעדי המשימה. מנהיגי המערב רוצים להכשיר את חברי המשימה כמשא ומתן ולעזור לאסד ומתנגדיו להתחיל בשיחות שלום. כסיוע למשא ומתן אלה, הם מצפים להפעיל לחץ מסוים על נשיא סוריה כדי לזרז את קץ שפיכת הדם. אחד התנאים שהוטלו על אסד הוא הוצאת ארטילריה וציוד כבד מהתנחלויות.
ההחלטה האחרונה, שנחסמה על ידי רוסיה והוצעה על ידי מדינות המערב, הכילה את הדרישות לסיים את המלחמה באיום הסנקציות. מועצת הביטחון של האו ם נתנה בהחלטה לאסד תקופה של עשרה ימים לעזוב את ההתנחלויות, ובמקרה של כישלון לעשות זאת הבטיחה להטיל סנקציות דיפלומטיות וכלכליות. יחד עם זאת, ההחלטה לא שללה את השימוש בכוח צבאי. זו הייתה העמדה האחרונה שנציגי רוסיה וסין לא אהבו. לדעת עמיתינו הסינים, לחץ על אחד הלוחמים רק יחמיר את המשבר וישפך אותו מעבר לסוריה.
בסופו של דבר אושרה העמדה העקרונית של רוסיה וסין בנושא זה על ידי מועצת הביטחון, והוסכם על טקסט מקובל להחלטה שקרא למשא ומתן לשלום מצד שני הצדדים. גישה זו מתאימה לשני הצדדים ותאפשר להגיע להסכמה על הארכת משימת התצפית של האו ם בסוריה.
