ההיסטוריה של המסכה האפריקאית חוזרת יותר מאלף אחד. והיא נראתה לא בשביל הכיף, כפי שזה נראה לאדם מודרני. לכל מסכה הייתה משמעות משלה, מה שמסביר את המגוון הרחב של סוגיהם. הפונקציות שהיה עליו לבצע בחיי השבט היו תלויות גם בסוג המסכה.
מטרת המסכות
על פי הרעיונות של האדם הקדמון, העולם היה מיושב על ידי רוחות אבות אבות, צמחים ובעלי חיים שנפטרו. הם אלה ששלטו בחייהם של אנשים. כמה רוחות תמכו בבני השבט, אחרות שלחו מחלות, רעב, מלחמות ותופעות טבע איומות. כשהם חובשים מסכה במהלך הטקס, רקדנים, מכשפים או מנהיגי שבטים התקשרו עם הרוחות, ניסו לפייס אותם, להונות ולהוציא את כל הצרות מהשבט. הופעתן של מסכות אפריקאיות יכולה לספר ליוזמים על מעמדו החברתי של הבעלים, על עיסוקו ועל הרוחות שהוא סוגד לו.
אמנים אירופיים של ראשית המאה ה -20 העריכו ואספו מסכות אפריקאיות. כדרך לגיאומטריה קיצונית של דימוי הפנים האנושי, המסכה האפריקאית השפיעה על היווצרות הקוביזם.
המסכות של בעלי חיים מזויפים נחשבות הקדומות ביותר. לכל שבט, שבט או קבוצה אחרת של אנשים היה פטרון משלו מהעולם החיצון. אלה יכולים להיות בעלי חיים, צמחים או חלקיהם, כמו גם רוח, שמש, מים. דרך הטוטם, ברגע הנכון, השבט היה מחובר לאבות הרוחניים. המסכה, מצדה, הייתה מתווך בין אדם לחפץ אלוהי, שלפעמים אפילו נאסר עליו לגעת בו או להביט בו.
פעם בשנה ערכו השבטים טקס חניכה. משמעותה הייתה שמתבגרים יזמו לסודות החיים הגברים והנקביים הבוגרים. בנים, למשל, קיבלו שם סודי, והאחריות של מתבגרים השתנתה. לפני הטקס נאלצו הצעירים לעבור מבחנים רבים. הנערים עצמם גזרו לעצמם מסכה, בה נאלצו לבצע ריקוד פולחני בפסטיבל המוקדש לטקס. הצעיר בחר בעצמו את דמות הריקוד ואת המסכה.
ללבוש מסכה ולשחק תפקיד זו אחריות גדולה. לרקדן רעולי הפנים לא הייתה כל זכות למעוד, ליפול, לטעות, זה יכול להוביל לנקמה נגדו. אחרי הכל, אדם במסיכה נותן מחסה זמני לרוח, ולכן הוא עצמו כבר לא אדם רגיל.
תכונות של הכנת מסכות אפריקאיות
רק לגברים הייתה הזכות ללבוש ולחתוך מסכות. תהליך הייצור שלהם היה מסתורי מאוד, לפני האירוע הזה היה צורך לקרוא לחשים, להקריב קורבנות. איש לא היה אמור לראות את עבודת האדון, ולכן הוא עזב את הכפר לפנות בוקר למקום מבודד. בשובו המאוחר של הערב, נתן את הכלים והעבודה הלא גמורה למנהיג השבט. האמינו כי מי שהכין את המסכות התחיל לסודות של חיים אחרים, ולכן לא רבים רצו לתקשר איתו.
את המסכה לבשו לרוב נציגי האצולה. היא הקנתה לאדם כוח וסמכות שאין עליה עוררין, העניקה לו סמכויות מיוחדות. חברי השבט סגדו וצייתו לאדם רעולי הפנים ללא תנאי. לרוב היה לו מראה מאיים, צבע מיוחד וגודל גדול.
היו גם מסכות כאלה שהוחזקו בבתים של אנשים רגילים. ניתן היה להשתמש בהם כדי לתקשר עם רוחו של קרוב משפחה שנפטר, שנתן עצות במצב קשה, ניבא את העתיד. מסכות כאלה היו בעלות מראה רגוע, העיניים תוארו כסגורות.
מסכות המכשפים עוררו פחד מיסטי, שכן בשל פעולותיו ומראהו של בעל המסכה נכחו הנוכחים למצב של טראנס.
אחת ממסכות המזכרות האפריקאיות הנפוצות ביותר חוזרת על צורת מסכת הקפלי, המיועדת לאנשי החברה הסודית לו (אנשי סנופו), מתארת את פני הנפטר ועוזרת לו למצוא מקום בעולם המתים..
כיום, למסכות אפריקאיות כבר אין את אותו כוח ההשפעה על אנשים שהיו להם בעבר. עכשיו הם נחשבים ליצירות אמנות או סתם מזכרות לתיירים.
