בשנת 2013 הונחה אנדרטת ארד לגיבורי הציור "קצינים" של ולדימיר רוגוב על סוללת פרונזנסקיה במוסקבה, לא הרחק ממשרד הביטחון. בטקס הפתיחה השתתפו השחקנים ששיחקו את התפקידים הראשיים בסרט ושר הביטחון סרגיי שויגו.
בתחילת דצמבר 2013, שר ההגנה של הפדרציה הרוסית ש.ק. שויגו השתתף בחשיפת האנדרטה לגיבורי הסרט "קצינים".
אנדרטה על סוללת פרונזנסקיה
טקס פתיחת האנדרטה התקיים בסמוך לבניין משרד הביטחון על סוללת פרונזנסקיה במוסקבה. הקומפוזיציה הפיסולית עשויה מברונזה ומשחזרת סצנה מהסרט בה נפגשים איוון ורבבה, אלכסיי טרופימוב ואשתו ונכדם איוואן.
סרט "קצינים"
הסרט "קצינים" צולם על ידי הבמאי ולדימיר רוגוב בשנת 1971 באולפן הסרטים גורקי. הסרט זכה לפופולריות מדהימה - יותר מחמישים מיליון צופים צפו בו בקופות הסובייטיות.
עלילת התמונה נפרשת בראשית שנות העשרים. אחת הדמויות הראשיות של הסרט, הצוער אלכסיי טרופימוב, הולך לשרת במרכז אסיה עם אשתו. שם הוא פוגש את הקצין איוון ורוובה, איתו, כתף אל כתף, נלחם נגד כנופיות בסמאצ'י. לאלכסיי יש בן, יגור. יתר על כן, דרכי החברים שונות. אלכסיי נשלח תחילה לשרת בסין, אחר כך לספרד. לאחר תחילת המלחמה הפטריוטית הגדולה, אלכסיי ובנו הלכו לחזית. אגור משרת ביחידות טנקים ומת באחד הקרבות.
אלכסיי טרופימוב מסיים את המלחמה בדרגת אלוף. נכדו איוואן בשלב זה לומד בבית הספר סובורוב. במטה המחוז פוגש אלכסיי במפתיע את בארבאבס, שעד אז הפך לאלוף-משנה גנרל.
הסרט מסתיים בסיפורו של הדור השלישי של הטרופימוב - נכדו של איוון, המשרת בכוחות המוטסים.
מנהל התמונה מספר על גורלם של הטרופימובים ומצייר את מראהו של קצין סובייטי ורוסי - חסר פחד, אמיץ, שאינו יודע רחמים לאויבים ואינו חוסך את חייו כדי להגן על המולדת.
חיבור בין עבר להווה
היוזמה ליצור את הסרט "קצינים" הייתה של שר ההגנה של ברית המועצות אנדריי גרצ'קו. הוא הבעלים של משפט המלכוד "יש מקצוע כזה - להגן על מולדת." בתפקידים הראשיים של "קצינים" כיכבו וסילי לנובוי, אלינה פוקרובסקאיה וג'ורג'י יומטוב.
בשנת 2013, בטקס הפתיחה של האנדרטה לגיבורי הציור, נכחו אורחי הכבוד וסילי לנובוי ואלינה פוקרובסקאיה. בשיחה עם הקהל, שר הביטחון סרגיי שויגו נזכר כי פתיחת האנדרטה הייתה מתוזמנת בקנה אחד עם יום גיבורי המולדת. הוא הדגיש שביום כזה אי אפשר שלא להיזכר בהיסטוריה של בני עמו - היסטוריה שקשורה בל יינתק עם גיבורי "הקצינים". בתגובה קרא וסילי לנובוי כמה שירים על המלחמה הפטריוטית הגדולה.
