פעילות חברתית היא פעילות מודעת של אדם שמטרתו להשתתף בתהליכים חברתיים ולשנות את התנאים החברתיים שמסביב. ניתן לחשוב על פעילות חברתית כמושג מנקודת המבט של חשיבות המימוש העצמי עבור הפרט ומבחינת עוצמת השפעתו על החברה.
פעילות חברתית כשיטה לביטוי עצמי של האישיות
פעילות חברתית היא גורם חשוב בהתפתחות ההתפתחות הפסיכולוגית והרגשית של האדם. הצורך להגן על ערכיהם המוסריים, התרבותיים והאידיאולוגיים מעיר באדם את הצורך לשנות או לשמור על מצב הסביבה החברתית בה הוא נמצא. מהות הפעילות החברתית היא התמקדותה בשינוי נסיבות חיי החברה וחייה לטובת האנשים ולעצמם.
הפעילות החברתית של אדם מתפתחת בהשפעת כל הגורמים החברתיים המשפיעים על האדם. הגורם העיקרי לפעילות חברתית הוא מימוש ידיעותיו וכישוריו על ידי אדם לטובת אינטרסים ציבוריים, שכן הוא רואה תועלת זו מנקודת מבטו. זה נחשב רק בשילוב עם כל סוג של פעילות אנושית.
פסיכולוגיה רואה במושג פעילות חברתית מערך פעילויות מכוונות של האדם ותכונותיו הסוציו-פסיכולוגיות. פעילות מוגדרת כדרך קיום של נושא חברתי - כלומר דרך אינטראקציה בין אדם לחברה כולה. פעילות חברתית מושפעת מגורמים פנימיים אנושיים כמו מאפיינים פסיכולוגיים וגנטיים, רמה תרבותית, תודעה, אופי, מערכת ערכים וצרכים פרטניים.
פעילות חברתית כמנוף של התקדמות ושינוי חברתי
פעילות חברתית היא סכום הביטויים השונים של הפעילות האנושית, המכוונת בכוונה לפתור סוגיות העומדות בפני קבוצה חברתית או החברה כולה. הנושאים יכולים להיות גם פרט וגם קיבוץ, קבוצה, מעמד, חברה. פעילות חברתית מוגדרת גם כיכולתו של האדם לבצע שינויים משמעותיים בחיי החברה באמצעות התנהגותם, תקשורתם, יצירתם. פעילות יכולה להתבטא בכל תחומי החברה. באופן מותנה, ניתן לחלק את הפעילות החברתית של האדם לסוגים פוליטיים, עבודה, רוחניים ואחרים.
מנקודת המבט של הסוציולוגיה, פעילות חברתית אינה תופעה שרירותית, אלא נובעת כתוצאה מהכרח היסטורי והיא מכוונת ליצירת צורות ותנאים חברתיים חדשים. פעילות חברתית יכולה לשאת מצבי רוח מחאתיים ולגרום לחוסר יציבות חברתית. מצד שני, פעילות חברתית יכולה להיות ביטוי לחידושים הנחוצים לחברה ולגורמים להתפתחות חיובית.
