מדיניות חברתית מכוונת ליצירת הרמוניה ביחסי ציבור ובאינטראקציה בין כל תחומי החברה. זהו הבסיס של התשתית החברתית, שבאה לידי ביטוי במשימותיה, נושאיה וכיווניה.
יעדי מדיניות חברתית
המדיניות החברתית תורמת להרמוניה של היחסים החברתיים, לרבייה מורחבת של האוכלוסייה, ליציבות פוליטית ולהסכם אזרחי. כל זה מתאפשר הודות להחלטות ממשלתיות, תוכניות חברתיות ואירועים המהווים חלק בלתי נפרד מהתשתית החברתית. מטרת מדיניות זו היא להגביר את רווחת החברה, כמו גם להבטיח איכות ורמת חיים גבוהה. זה מאופיין במדדים כמו תעסוקה, חינוך, בריאות, דיור, אקולוגיה, תרבות והכנסה כמקור פרנסה מהותי.
מספר משימות נקבעו למדיניות חברתית. ראשית, חלוקת הסחורות, ההכנסות, השירותים והתנאים החברתיים והחומריים של רביית האוכלוסייה. שנית, הגבלת אי-שוויון ועוני. שלישית, מתן שירותי חינוך ורפואה. רביעית, מתן מקורות הכנסה למי שאין להם מסיבות מסוימות. חמישית, שיפור הסביבה. שישית, שיפור האיכות והרחבת רשת שירותי התחבורה.
נושאי המדיניות החברתית
נושאי המדיניות החברתית הם המדינה והמבנים המרכיבים חברה אזרחית, כלומר ארגונים, ארגונים ועמותות ציבוריות. כיום, תשתית חברתית לא יכולה להתקיים ללא רכיבים אלה. בין הנושאים הללו, התפקיד העיקרי מוקצה למדינה, המיוצגת על ידי גופים שונים הפועלים ברמה המקומית, האזורית והפדרלית. הם הקובעים את הכיוונים העיקריים של המדיניות החברתית, את הטקטיקה והאסטרטגיה שלה, ומספקים גם את הבסיס החוקי והחקיקתי. לפעילות חברתית המתקיימת בתוך חברות ועסקים יש חשיבות רבה בעניינים הקשורים לבעיות חברתיות. הם תורמים ליישום המדיניות החברתית בגבולות צרים, אך גם תפקידם בתשתית זו משמעותי מאוד.
הוראות המדיניות החברתית
מבחינה משפטית, החברה מבטיחה את מינימום ההטבות הנחוצות לחיי אדם ומשפחה. כמובן שעבור מדינות שונות ובתקופות זמן שונות, המינימום הזה אינו זהה, ולכן התשתית החברתית נקבעת על פי המאפיינים של מדינה מסוימת, כלומר השטח שלה, האקלים, האידיאולוגיה וכו '.
למדיניות חברתית תפקיד חשוב ביחס להכנסה הכספית של האוכלוסייה. זה משפיע גם על ייצור שירותים וסחורות בכמויות מספיקות. כיווניו העיקריים הם הסדרת השכר, שמירה על הרמה החינוכית והתרבותית, בריאות, ביטוח לאומי. כל זה מאפשר לנו להסיק בביטחון שמדיניות חברתית היא אכן הבסיס לתשתית חברתית.
