האו"ם (או"ם) הוא איחוד של מדינות שהתחייבו לפתח שיתוף פעולה בינלאומי ולפתור סוגיות שנויות במחלוקת בשלום. בשנת 1920, עם מטרה דומה, התאחדו המדינות בחבר הלאומים. רשמית, אגודה זו הייתה קיימת עד 1946, אך למעשה איבדה את משמעותה לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה.
הוראות
שלב 1
המסמך העיקרי המגדיר את פעילויות האו ם הוא אמנתו. הוא קובע את החובות של המדינות החברות בארגון. אם מדינה חדשה מעוניינת להצטרף לאיחוד, היא מקבלת בכך חובות אלה. בתורו, הארגון מחליט באופן קולקטיבי אם המבקש מסוגל לעמוד באמנה.
שלב 2
ראש המזכירות ומנהיג האו"ם הוא המזכ"ל, שנבחר לתקופת כהונה של 5 שנים בהצבעה. כלפיו המדינה המבקשת שולחת בקשה לקבלה ומכתב בו היא מצהירה רשמית על נכונותה לקבל את ההתחייבויות המפורטות באמנה.
שלב 3
הצהרה זו נחשבת על ידי מועצת הביטחון של האו"ם. מועצת הביטחון היא הגוף העיקרי האחראי על שמירת השלום. היא מכניסה סנקציות בינלאומיות נגד הפרת מדינות, מחליטה על ביצוע פעולות צבאיות והשתתפות כוחות האו"ם בסכסוכים מזוינים.
שלב 4
מועצת הביטחון כוללת 5 חברים קבועים (RF, ארה ב, בריטניה, צרפת וסין) ו -10 חברים זמניים, שנבחרו לשנתיים. הבקשה לקבלה חייבת להיות מאושרת על ידי 3/5 ממספר חברי המועצה. תנאי מוקדם הוא הסכמתם של כל חברי הקבע במועצת הביטחון.
שלב 5
אם המועצה תקבל החלטה חיובית, היא מוגשת לדיון באסיפה הכללית. ה- UNGA הוא הגוף המייצג העיקרי, הייעוץ וקבלת ההחלטות. 2/3 ממשתתפי האסיפה חייבים להצביע כדי לקבל את המועמד. המדינה נחשבת לחברה באו ם לאחר אימוץ ההחלטה על קבלה.
שלב 6
אם מועצת הביטחון רואה צורך לנקוט באמצעי כפייה או מניעה נגד מדינה כלשהי, היא רשאית לבקש מהאסיפה הכללית לשלול באופן זמני את המפר את הזכויות והזכויות של חבר באו"ם. למועצת הביטחון יש גם כוח להחזיר זכויות אלה. מדינה המפרה באופן שיטתי את אמנת הארגון, עלולה להיות מגורשת מהאו"ם בהמלצת מועצת הביטחון על ידי האסיפה הכללית שלה.
