במשך זמן רב האדם משתמש במגוון רחב של תצורות מינרלים הנקראים מינרלים. חלק ניכר מהם ממוקם בשכבות העליונות של קרום כדור הארץ ואף על פניו. מכיוון שרוב משאבי המינרלים אינם מתחדשים, על האנושות לנקוט באמצעים להצלתם.
הוראות
שלב 1
ישנן עתודות של עפרות, מינרלים שאינם מתכתיים ובערים. הקטגוריה האחרונה, שיש לה חשיבות רבה ביותר בפעילות הכלכלית, כוללת פחם, נפט, פצלי נפט וגז טבעי.
שלב 2
דלקים מאובנים נוצרים באופן רציף וניתן לשחזר אותם למעשה. אך קצב היווצרותם נמוך מדי בהשוואה לשיעורי השימוש הנדרשים מפעילות כלכלית אנושית.
שלב 3
לא ניתן להחזיר מינרלים של עפרות ואל-מתכת במקומות התרחשותם, אם כי הם אינם נעלמים ללא עקבות מעל פני האדמה. כתוצאה מפעילות אנושית, משאבים אלה מרוכזים או מפוזרים.
שלב 4
כמעט ולא ניתן להעריך את חשיבותם של מינרלים לאנושות. חלקם משמשים כמקור אנרגיה, ואחרים משמשים לייצור מוצרים תעשייתיים. עם זאת, ניתן להשתמש במשאבים מאובנים מסוימים למטרות שונות. לדוגמא, פחם, נפט וגז במהלך העיבוד משמשים כחומרי גלם לייצור מוצרים ביתיים, חומרי בניין, ולא רק כדלק.
שלב 5
ידוע שהמקום המוביל בכלכלה העולמית תופס תעשיית הכרייה. הפקת כל המינרלים צומחת בקצב מואץ, הנקבע על פי צרכיה הגדלים של החברה. היקף מיצוי משאבי המינרלים כיום אינו נחות מהתהליכים הגיאולוגיים המתרחשים על פני כדור הארץ. כל זה גורם לאנשי הסביבה לחשוב על אמצעים להצלת מינרלים.
שלב 6
מיצוי אינטנסיבי של מקורות מאובנים הביא, למעשה, להופעת בעיית "הרעב המינרלי". מדענים חישבו כי עתודות משאבי הטבע המאובנים לאנושות יכולות להימשך רק 100-150 שנים. יתרות הדלק הפחמימני פוחתות במידה הרבה ביותר.
שלב 7
עם זאת, יש סיכוי לגלות מאגרים חדשים של מינרלים ודלקים. העבודה מתבצעת לחקור את המדף היבשתי ואת קרקעית האוקיאנוס, שם ניתן למצוא פיקדונות משמעותיים של משאבים. עם זאת, הגידול בצריכה, כפי שמעידים התחזיות, עשוי לעקוף את היקף הרזרבות של חומרי גלם מינרליים שנבדקו עד היום.
שלב 8
הסיכוי למחסור במינרלים עם צריכתם הגוברת הוא בעיה חשובה כיום. הכיוון הכללי בהגנה על מקורות מינרליים הוא למנוע אובדן של חומרי גלם במהלך הפקתם, העשרתו ועיבודו לאחר מכן. ככל שאובדן המאובנים יהיה פחות, כך יישמרו יותר עתודות לדורות שעוד לא חיו על פני כדור הארץ.
