בימי קדם, בגלל חוסר ידע אמיתי על העולם סביב האנשים, היה צורך להחליף ולהסביר דברים רבים במיתוסים. לדוגמא, מקור היקום הוחלף באגדות על בריאת העולם.
המיתוסים הקוסמוגוניים של אומות רבות מוקדשים לבריאת העולם. כמעט לכל מיתולוגיה מפותחת יש עלילה דומה. עם זאת, בשכבות האמונות הקדומות ביותר, אין זכר לתאריך המדויק של תחילת קיומו של העולם. לא מיתולוגיה מצרית עתיקה, לא שומרית ולא יוון עתיקה נותנות מענה לכמה זמן קיים העולם. אולי זה נובע מהפרטים של תפיסת ההיסטוריה על ידי אנשים קדומים לא כהתפתחות לינארית, אלא מחזורים חוזרים הקשורים בעיקר לפעילות חקלאית.
אחד התאריכים הראשונים לבריאת העולם נקבע על ידי תורת הזורואסטריאניות, שקמה באמצע האלף הראשון לפני הספירה. על פי המיתולוגיה של דת זו, העולם נוצר 12 אלף שנה לפני לידתו של הנביא זרתוסטרה והופעת הדוקטרינה עצמה, כלומר בערך 12, 5 אלף שנה לפני הספירה. העולם נוצר על ידי אלוהות בשם אהורה-מאזדה, אך לא באופן שרירותי - הוא השתמש בכמה רעיונות קיימים של הדברים. תיאוריה זו הופכת את הזורואסטריאזם לקשור לפילוסופיה האידיאליסטית של אפלטון.
היהדות והנצרות דבקים במיתוס הקוסמוגוני המתואר במקרא. מכיוון שלא צוין שם תאריך היצירה המדויק, היו כמה תיאוריות בנוגע לגילאי העולם על פי הספר המרכזי של הנוצרים.
בביזנטיון, בולגריה, כמו גם ברוסיה לפני פיטר הראשון, 1 בספטמבר 5509 לפני הספירה, נחשבו לתאריך בריאת העולם. מרגע זה הכרונולוגיה בוצעה. חישובים של תאריך זה נערכו על סמך תאריכי חייהם של האבות והמלכים, כפי שצוינו בשבעים - התרגום היווני של המקרא.
בקתוליות נעשה שימוש בתרגום אחר של המקרא מעברית - הוולגאטה. בשל הבדלי התאריכים בטקסט, תיאולוגים קתולים ייחסו את בריאת העולם לתקופה מוקדמת יותר.
אין הסכמה בקרב הנוצרים בימינו לגבי מתי נברא העולם. ההתקדמות המודרנית באסטרונומיה, ביולוגיה ופליאונטולוגיה מנוגדת במובנים רבים לנתונים המקראיים. כמה מנהיגים דתיים וילדים בתנאים מודרניים מפרשים את הכרונולוגיה המקראית כמשוערת, תוך הכרה בעידן היקום ביותר ממיליארד שנה. מאמינים אחרים, במיוחד נציגים של כמה כנסיות פרוטסטנטיות פונדמנטליסטיות, כמעט בדרך להכחיש את הישגי המדע. מה שנקרא הבריאתנות המדעית קם - הוראה המבקשת להוכיח שגילו של כדור הארץ אינו עולה על 10,000 שנה, והאבולוציה ככזו אינה קיימת.
