ב- 29 בפברואר וב- 1 במרץ 2006, הפלוגה השישית של הגדוד השני של הגדוד ה -104 של השומרים המוטסים של פסקוב נכנסה לקרב בגבעה 776 (בקו אולוס-קרט - סלמנטאוזן). מפקד הקבוצה המזרחית הורה עד השעה 14:00 ב- 29 בפברואר להגיע לסימן הרצוי ולחסום את האזור כדי למנוע את מעברם של חמושים צ'צ'נים למספר יישובים.
הוראות
שלב 1
הפלוגה המוטסת השישית, מחלקת הסיור והמחלקה השלישית של הפלוגה המוטסת הרביעית החלו לנוע לכיוון הר דמביי-אירזי. בערב נאלצו הלוחמים לחצות את נהר אבאזולגול ולהקים מחסומים. את הדיוויזיות הוביל מפקד הגדוד של המשמר, סגן אלוף מ 'אבטיוחין. המחלקה הראשונה של הפלוגה השישית הגיעה לגובה 776 עד השעה ארבע ב- 28 בפברואר, אך מזג האוויר הפך פתאום גרוע. בגלל ראות לקויה בתנאי ערפל צפוף, המפקד מחליט להפסיק את התנועה. המשימה הקרבית אמורה להסתיים בשעות הבוקר. במשך הלילה עצרו החיילים בהר דמבי-איירזי.
שלב 2
בבוקר ה- 29 בפברואר המשיכה התנועה. החיילים התקרבו לגובה הבא. בשעה 12:30 מחלקת הסיור מצאה שני תריסר חמושים ופתחה באש. קבוצת הלוחמים העיקרית הייתה במרחק של 100-150 מטר מקו האש. הצ'צ'נים ביקשו תגבורת, מפקד פלוגת הצנחנים השישית, רב-סרן ש 'מולודוב, הוציא מספר פקודות שאיפשרו לצמצם את מספר האויב, אך התגבורת שהגיעה הגיעה לפתיחת סופת אש מהמשגרים והמכונות אקדחים. אבטיוכין החליט לסגת לגובה 776 ולארגן הגנה.
שלב 3
הצופים כיסו את נסיגת הצנחנים וירו לעבר החמושים. זה איפשר להרוויח זמן, לפנות פצועים ולנקוט עמדה מועילה. בשעה 16:50 איבדו החמושים כ -60 איש, אך המשיכו במתקפה. כעבור כמה דקות הגיע חיזוק נוסף. האויב פתח במתקפה מצפון מערב וממערב. סגן אלוף אבטיוחין לא רק כיוון את פעולות חייליו, אלא גם הצליח להוציא חמישה חיילים מתחת לאש. בסביבות השעה 17:00, בגובה 666, מחלקות של פלוגת הצנחנים השלישית דחו את התקפת האויב שניסה לפרוץ לפלוגה השישית.
שלב 4
יריות נשמעו עד רדת הלילה. היו הפסדים חמורים מצד אחד ומצד שני. ראש החמושים, חטאב, שלח שוב ושוב חיילים צ'צ'נים לתקוף, אך הם לא תפסו את הגובה. בשעה 22:50 נורתה הפלוגה השישית ממרגמות. בשעה 23:25 פתחו לפחות 400 חמושים במתקפה מסיבית בניסיון לעקוף את החיילים הרוסים מאגף שמאל. במשך שלוש שעות נלחמה המחלקה של סגן קוז'מיאקין, ולא אפשרה לסגור את הכיתור.
שלב 5
בשעה 01:50 נסוגו החמושים והחליטו לשנות את הטקטיקה שלהם. הם הציעו לצנחנים למסור את הגובה מרצונם, והבטיחו כי יתנו את האפשרות לעזוב בחופשיות. חיילי הפלוגה השישית נותרו נאמנים לתפקידם הצבאי והחליטו לעמוד עד הסוף.
שלב 6
ב- 1 במרץ, בשעה 00:40, ניסתה החברה המוטסת הראשונה לחצות את אבאזולגול בכדי להעניק סיוע לפלוגה השישית, אך נעצרה על ידי החמושים. עד ארבע לפנות בוקר התגבורת נסוגה להר דמביי-אירזי. בשעה 3 לפנות בוקר ניסתה גם המחלקה השלישית של חברת הצנחנים הרביעית לפרוץ לגובה 776. עד 03:40 זה הצליח.
שלב 7
ב -5: 20 לפנות בוקר החלו החמושים לירות בעיקר בכיוון הצפוני, פרצו לפלוגה השישית, אך נעצרו על ידי שני מוקשים שהציב סגן בכיר קוגאטין. ההתקפה על הגבהים מצד המיליטנטים נמשכה. בשעה 6:00 הצטרפו למיליטנטים ששרדו כ -400 תגבורת. הצ'צ'נים התמקדו בכיוון הדרומי. 26 חיילים רוסים פצועים התרכזו בנקודה אחת של הביצור ולקחו את הקרב האחרון. בשעה 6:10 אבד הקשר עם חיילי הפלוגה השישית. בשעה 6:50 המאבק הפך יד ביד, אך הניצחון נותר בידי החיילים הרוסים: הם הצליחו לשמור על הגובה.
שלב 8
בקרב נהרגו 13 קצינים ו -71 חיילים מהפלוגות השישית והרביעית. רק 6 לוחמים רוסים שרדו. מספר ההרוגים בקרב החמושים אינו ידוע בדיוק. הצ'צ'נים עצמם טוענים שהם איבדו לא יותר מ -20 איש.על פי הפיקוד הפדרלי, יותר מ -400 קיצונים נהרגו.
