בתהליך השימוש בנעליים עלולים להתגלות פגמים נסתרים. לא תמיד ניתן לקבוע את סיבת הנישואין באופן מיידי. אם נוצר סכסוך בין המוכר שאליו הוחזרו הנעליים לבין היצרן, יתכן ויהיה צורך במומחיות מיוחדת. במהלך מחקר מוכשר, המומחים בודקים את הנעליים אם הם עומדים בתקנים ומוציאים את דעתם.
הוראות
שלב 1
בדיקת הנעלה לזיהוי ליקויים יכולה להתבצע על פי בקשת ארגון או אדם פרטי. בבחינת המדגם שהוגש, מומחים משתמשים בשיטות אורגנולפטיות: בדיקה חיצונית, מישוש, כמו גם כלים מיוחדים, כמו פינצטה, זכוכית מגדלת ומכשירי המדידה הפשוטים ביותר.
שלב 2
לפני תחילת הבדיקה בודק המומחה את המסמכים הנלווים שמצורף על ידי המבקש לתביעה בכתב. המומחה משווה נתונים אלה עם תיעוד נורמטיבי וטכני ותקני מדינה. זה מאפשר בחינה מלאה. זוג נעליים נתון למחקר מומחים, אך המומחה מגיע למסקנה הסופית בנוגע לפריט הזוג בעל האיכות הגרועה ביותר.
שלב 3
המחקר מתבצע באמצעות סרט מדידה או סרגל, כמו גם זכוכית מגדלת עם הגדלה מספקת. אם מתעורר צורך כזה, נערך מחקר מעבדה באמצעות אחת משיטות הבדיקה הלא הרסניות. המומחה מבצע את בחירת השיטה, בהנחיית הניסיון והעובדות המצויינים ביישום.
שלב 4
במהלך המחקר המומחה מזהה פגמים במוצרים. הם יכולים להיות מינוריים, משמעותיים מאוד או אפילו קריטיים. פגמים מתחלקים גם למפורשים וסמויים. ניתן לאתר פגמים נסתרים רק באמצעות שיטות מיוחדות, וניתן לזהות פגמים ברורים בקלות גם באמצעות בחינה חיצונית של המדגם המוצג למחקר.
שלב 5
בהתבסס על תוצאות הבדיקה, המומחה מגדיר מעשה או מסקנה. המסמך מציין כיצד מדגם הנעליים שהוצג עומד בסטנדרטים הצרכניים הקיימים. המסקנה משקפת גם את שיטות המחקר בהן נעשה שימוש, וגם מסיקה מסקנה סבירה לגבי האפשרות להשתמש בנעל זו למטרתה המיועדת.
