אנשים החלו להשתמש במפות גיאוגרפיות במשך זמן רב. כדי לנסוע נדרשו תמונות סכמטיות של השטח שעליהם סומנו החפצים המשמעותיים ביותר, כולל מכשולי מים, כבישים, רכסי הרים, יישובים. המפות הראשונות הכילו שגיאות ועיוותים רבים. טכנולוגיות ייצור של כרטיסים מודרניים מאפשרות להיפטר מחסרונות אלו.
הוראות
שלב 1
יצירת מפה טופוגרפית או גיאוגרפית מתחילה בבחירת חומר המקור. לשם כך משתמשים בסוגים שונים של מדידות שטח וחומרים קרטוגרפיים כביכול. במקרה הפשוט ביותר, תמונה של האזור נשאבת מהטבע. עבור מפות גדולות יותר, משתמשים במודל סטריאוסקופי, בצילומי אוויר ובתמונות שצולמו עם לווייני אדמה מלאכותיים.
שלב 2
כאשר נבחרים החומרים הקרטוגרפיים הראשוניים, מתחיל שלב העריכה וההכנה. מומחים חוקרים מבחר תמונות, כולל המאפיינים הגיאוגרפיים של אזור מסוים. בשלב זה פותחת תוכנית עריכה והוראות, נערכת מפת מדגם ראשונית. הוראות, מדריכים ואוספי סמלים משמשים כמסמכים מנחים.
שלב 3
לאחר מכן, שורטט המקור של המפה העתידית. נוצר בסיס מתמטי וגיאודטי לתמונת השטח בסולם הנדרש, מוחלים עליו רשת קואורדינטות, נקודות בקרה ותיבות הגבלה. הכללת התמונה מתבצעת גם במידת הצורך. כל האלמנטים של תוכן המפה קבועים בצבעים ודיו. המפה המקורית נתונה לבדיקה מעמיקה והגהה.
שלב 4
שלב ההכנה הישירה של המפה לפרסום מתחיל. בהתבסס על מה שמכונה מקור המקובץ, מתווה פריסת פרסום סופית, המובחנת באיכות הטובה ביותר של רפרודוקציה מודפסת של מרכיבי תוכן המפה. תשומת לב מיוחדת מוקדשת לבחירת הצבעים בהם הכרטיס אמור להתפרסם.
שלב 5
השלב האחרון בתהליך יצירת המפה הוא ייצור לוחות הדפסה. לאחר מכן מודפסים מהם קלפים מן המניין. לוח ההדפסה הוא הדפס צבעוני, שהוא תוצאה של עבודה משותפת של מומחים רבים.
שלב 6
כל שלב ביצירת מפות מלווה בעריכה מקיפה, שבלעדיה אי אפשר לספק את האיכות הנדרשת של העיצוב והתוכן של המוצר הסופי. אופי העריכה וארגונו הישיר נקבעים על פי מאפייני חומרי המקור, תוכן המפה ומטרתה המיועדת.
