המונח "סטגנציה" משמש בדרך כלל לתקופה המשתרעת על פני שני עשורים בתולדות ברית המועצות - מרגע עלייתו לשלטון של ליאוניד ברז'נייב בשנת 1964 ועד מליאת המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות בינואר 1987, לאחר אילו רפורמות רחבות היקף החלו במדינה. הוא האמין כי מונח זה שימש לראשונה על ידי מ 'ס' גורבצ'וב בדו"ח הפוליטי שלו לקונגרס ה- XXVII של ה- CPSU. בה הוא אמר כי הקיפאון החל להופיע בחיים החברתיים והכלכליים של החברה.
תופעות חיוביות של עידן הסטגנציה
למונח זה אין פרשנות חד משמעית, שכן בתקופה זו התרחשו תופעות שליליות וחיוביות בברית המועצות. לדברי היסטוריונים, בתקופת הקיפאון ברית המועצות הגיעה לנקודה הגבוהה ביותר בהתפתחותה. בתקופה זו נבנו ערים חדשות והערים הקיימות פותחו באופן פעיל, חקר החלל התנהל, התעשייה הצבאית הייתה אחת החזקות בעולם, הצלחות רבות הושגו בתחום התרבותי והחברתי והספורט. רווחתם של אזרחי ברית המועצות, שצפו למחר בביטחון, גדלה משמעותית.
בתחום החברתי, הכל היה יחסית בטוח, רווחתם של האזרחים הלכה וגברה. למרות התופעות השליליות במשק והמחסור במוצרי צריכה, אנשים רבים יכלו לרכוש מכונית טובה, דברים איכותיים ויקרים למדי ולשפר את תנאיהם. העלייה במספר האנשים בעוני בגלל מחירי המזון הנמוכים לא ניכרה במיוחד. בסך הכל חייו של האזרח הסובייטי הממוצע היו די אמידים ויציבים.
כלכלה עומדת ותוצאותיה
למרות יציבות כזו, כלכלת ברית המועצות עצרה למעשה את התפתחותה בתקופת הקיפאון. תנופת הנפט העולמית של שנות השבעים אפשרה להנהגת ברית המועצות להרוויח פשוט ממכירת נפט מבלי לפתח את התחום הכלכלי. הכלכלה בפני עצמה לא הצליחה להתפתח, נדרשו רפורמות שעקב הופעת היציבות איש לא היה מעורב בהן. לכן, חוקרים רבים מכנים את תקופת הקיפאון "השקט שלפני הסערה".
עצירת הפיתוח הכלכלי השפיעה לרעה על כל ענפי התעשייה והייצור, למעט המגזר הצבאי. היעדר רפורמות פגע הכי קשה בכלכלה הלאומית. הרפורמה החקלאית המתמשכת, הידועה ב"טיולי תפוחי האדמה "הסטודנטים שלה, הביאה לעלייה באבטלה בקרב האיכרים ולעלייה באחוז הקלקולים במהלך הקציר. האנשים החלו לעזוב את המדינה והמשקים הקולקטיביים הלא רווחיים לערים, המחסור במזון גדל בהדרגה במדינה. הקיפאון בכלכלה השפיע במיוחד על האזורים החיים באופן מסורתי בחקלאות ובתעשיות חילוץ, כמו קזחסטן, אוקראינה וכו '.
במשך כל תקופת העמידה של העשרים שנה, לא חלו שינויים במנגנון המינהלי. לאחר דשדוש ורפורמות תכופות מדי של חרושצ'וב, החליט ברז'נייב לא לעסוק בארגון מחדש של המבנה הפוליטי של ברית המועצות, מה שהופך את כל עמדות המפלגה למעשה לכל החיים. כל תחומי החיים נשלטו על ידי המפלגה, תפקיד המדיניות הפנימית והחוץ של הק.ג.ב גדל משמעותית והמשטר הפוליטי נשמר לחלוטין.
עם ירידת מחירי הנפט נחשפו כל התופעות הקיפאוניות שהתרחשו בכלכלת ברית המועצות. בתקופת היציבות כלכלת המדינה הפכה לתחום משתרך, שאינו מסוגל לתמוך במדינה בכוחות עצמה, מה שהוביל לתחילת עידן קשה של פרסטרויקה.
