המדד הוא אינדיקטור יחסי המאפיין את השינוי בכל תופעה חברתית או מדעית בפרק זמן מסוים ביחס לתוכניות לשינויו, או - שינויו במרחב.
הוראות
שלב 1
המדד הוא אינדקס שמות, ייעודים. מערכת ייעוד ספציפית - אינדקסי תרופות, מיקודים וכו '. לרוב משתמשים בהשוואה בין אובייקטים למחקר לפי מאפיין זמן. שיטת האינדקס, בנוסף, היא כלי ניתוח לקביעת היחסים הקיימים בין מספר תופעות או קבוצות של תופעות. במקרה זה, מערכות שלמות של אינדקסים משמשות לחשבונאות.
שלב 2
המדדים מאופיינים במדדים הבאים:
על פי מושא המחקר נבדלים מדדים של אינדיקטורים כמותיים (מדדי ייצור, צריכה וכו ') ואינדיקטורים איכותיים (מדדי מחירים, תפוקה, שכר).
שלב 3
על פי שלמות המחקר של אובייקטים מקטגוריה מסוימת, מובחנים מדדים בודדים המאפיינים את המרכיבים האינדיבידואליים של תופעה, ומדדים כלליים הנותנים מושג על השינוי בתופעה כולה וממוצעים שהם נגזרים. של הקודם.
שלב 4
על פי שיטת החישוב, המדדים מצטברים, אשר נקבעים על ידי השוואת אינדיקטור ספציפי אחד באמצעות אינדיקטור אחר עם ערך קבוע נתון, אשר חייב להיות קשור זה לזה.
שלב 5
בהתבסס על בסיס ההשוואה, מובחנים מדדים בסיסיים שאינם משנים את בסיס ההשוואה לאורך כמה פרקי זמן, ושרשרת - שבהם בסיס ההשוואה משתנה כל הזמן.
שלב 6
בנוסף, מושג האינדקס מובחן בתחומים שונים. במתמטיקה זהו סימן מספרי או אלפביתי באמצעותו מסומנות נוסחאות מתמטיות כדי להבדיל ביניהן. בכלכלה זה אינדיקטור לביצועי הבורסה, שקשור קשר הדוק לשינוי בערך המניות של המנפיקות הגדולות ביותר של הבורסות. מדדי מניות נחשבים לאינדיקטורים לתפקוד הכלכלה במגזר מסוים בכלכלה הלאומית או במדינה כולה.
שלב 7
במדד, כמו בערך מופשט מותנה, ישנה חשיבות להתנהגותו בדינמיקה, שמראה את מצב הכלכלה בשלב נתון של התפתחות של תעשייה או מדינה שלמה. הכלכלה משתמשת במדדי מחירים לצרכן, מדד הכנסה של האוכלוסייה, מדד מחירים סיטונאים ומדדים טריטוריאליים.
