כשמישהו מת בבית, נהוג לכסות את כל המשטחים המחזירים בחדר במטלית. ישנה אמונה כי נשמתו של אדם שנפטר יכולה להיכנס למראה או לטלוויזיה ולהישאר לנצח בעולם האחר ללא אפשרות ללכת לגן עדן. מתי תוכלו להתחיל להשתמש בטלוויזיה שוב לאחר הלוויה?
כללים לטיפול במנוח
לאחר מותו של אדם, מאמינים שיש להניח אותו על השולחן בהקדם האפשרי, מכיוון שנוצות הכרית מביאות ייסורים גדולים לנפש הנפטר. בחדר עם הנפטר חובה לסגור את כל פתחי האוורור, החלונות והדלתות, וכן להגביל את כניסתם של חיות המחמד אליו. אין לאפשר לחתול לקפוץ על האדם שנפטר. בזמן שהנפטר יהיה בבית, על כוס מים ומגבת תלויות על החלון - נשמתו של הנפטר זקוקה להם לכבס.
הזקנים אומרים כי הנפטר לא צריך לפקוח את עיניו, כי בדרך זו המוות מחפש בן לוויה עבור הנפטר.
לאחר הוצאת הארון מהבית, עליכם לטאטא ולשטוף את הרצפות, ולאחר מכן, הקפידו לזרוק את הסמרטוט והמטאטא. בזמן שהמנוח נמצא בבית, אינך יכול לעשות ניקיון - עם זאת, כמו גם לשטוף. את מכסה הארון ניתן לפטיש רק בחוץ, מכיוון שהאיטום בחדר מבשר קבורה חדשה. לא ניתן להשאיר את כל האביזרים המיותרים שנרכשו להלוויה בבית - את כולם, עד האחרון, יש להכניס לארון מתים. האזהרה היחידה היא שלא ניתן להציב סמלים או צלבים בארון הקבורה המיועד לקרמטוריום, מכיוון שהדבר מסתכם בחילול השם ובלעז.
תדליק את הטלוויזיה
כיסוי מראות ומסכי טלוויזיה הוא מסורת ישנה שאין לה שום קשר לדת האורתודוכסית. מקורו באליליות, שכן בעבר האמינו כי כל משטחי ההשתקפות מסוגלים לצייר נשמה שזה עתה עפה משם. הנשמה הלכודה בתוך הכוס הנראית ממהרת ואינה יכולה למצוא שלום - מתוך אמונה זו הופיעו האגדות על רוחות רפאים חסרות מנוח.
טקסי הלוויה וקבורה מודרניים כוללים מרכיבים שונים של תרבויות עממיות, שהאורתודוקסיה מהווה חלק בלתי נפרד מהם.
מאמינים ואנשי דת טוענים כי צפייה בטלוויזיה משולה לפעילות שעשועים, שאינה מותרת בתקופת אבל. עם זאת, לא כולם מקפידים על אמונה זו - רוב האנשים מתחילים להשתמש בטלוויזיה מיד לאחר הלוויה או לאחר תשעה ימים. יחד עם זאת, המראות יכולות להישאר מכוסות - וכיום הטלוויזיה מהווה מקור חדשות המחליף בקלות את האינטרנט, ולכן קל יותר לאנשים מודרניים לנטוש את השימוש בה ולצפות בכל מסורות הלוויה.
