כמה מהיחידות הביטוי הידועות די קשה להבין אם אינך מכיר את ההיסטוריה והמנהגים של החברה. בורות בהיסטוריה מעוותת את המשמעות האמיתית של האמירה, מה שלעתים יכול להביך את האדם שמצטט אותה.
הביטוי "שלא לוקח סיכונים, הוא לא שותה שמפניה" יכול להיתפס כקשר ישיר של מיזם מסוכן עם צריכת משקאות אלכוהוליים, במקרה זה - שמפניה.
אחת האפשרויות לבירור
אחד ההסברים לביטוי משייך אותו להימורים בקזינו. לכאורה, בחלק מהמפעלים הבולטים, שחקן מפסיד ששיחק "סכומים גבוהים", כלומר בסיכון, היה זכאי לבונוס מהממסד בצורת בקבוק שמפניה. ההסבר הוא די הגיוני, אם לפחות איפשהו בספרות היה שיקוף של המנהג הזה. עם זאת, לא לפושקין, ולא דוסטויבסקי, ולא כל סופר אחר במאה ה -19 שעסק בנושא הימורים, יש מילה על נוהג כזה. גם אם מנהג כזה היה קיים איפשהו, הוא היה לא טיפוסי ובקושי יכול היה להוליד יחידה פרזולוגית.
שמפניה כסמל לניצחון
ברור שהביטוי הזה עוסק בסיכון ותגמול עבורו. אבל למה שמפניה? וכאן, אולי כדאי לעקוב אחר ההיסטוריה של המשקה הזה. יש מידע רב על יצירת שמפניה, ולכן רצוי פשוט להתחקות אחר דרכה של כיבוש השוק.
כמוצר צרפתי אמיתי, שמפניה עלתה קודם כל על שולחנה של האצולה הצרפתית ובאופן אישי של המלך לואי ה -14. כמויות הייצור המוגבלות הפכו את השמפניה למשקה בלעדי של ורסאי, והטוסט העיקרי - "למלך!" בהדרגה שמפניה, יחד עם הצהרה זו, נדדה לשדות הקרב, בהם נטלה האצולה הצרפתית חלק פעיל. שמפניה שימשה באופן פעיל לכבוד הניצחון הבא של מלך השמש, ונקשרה קשר הדוק לניצחונות.
האופנה לכל מה שצרפתי הועברה באופן הגיוני לשימוש בשמפניה. מכיוון שהמשקה הזה ברוסיה היה פחות נגיש, הוא שיכור רק במקרים חריגים ורק על ידי קהל נבחר.
לפיכך, שמפניה הפכה לסמל של ניצחון. לשתות את זה אומר לחגוג את הניצחון.
סיכון הוא סיבה אצילית
כדי לנצח צריך לקחת סיכונים - אולי זה ההסבר ההגיוני ביותר למשמעות הביטוי "מי לא לוקח סיכונים, הוא לא שותה שמפניה".
אגב, נזקף לזכותו של נפוליאון ביטוי שמנמק את המשמעות הבלעדית של המשקה: "בניצחון מגיע לך שמפניה, בתבוסה אתה צריך את זה." כלומר, שמפניה, כמו כל משקה אלכוהולי, יכולה לשמש גם לחגיגה וגם כסוכן מנחם.
