יחידות ביטוי רוסיות מרבות להפתיע בחוסר הגיוניות לכאורה שלהן. לעיתים נאמר על שתיין שהוא "שם אותו מאחורי הצווארון", אך לא ברור היכן הצווארון ומדוע הוא מונח עבורו. כדי לגלות את משמעות הביטוי הזה, אתה צריך להעמיק בהיסטוריה.
המיתוס הנפוץ ביותר
לעתים קרובות מאוד, מקור הביטוי מוסבר על ידי האגדה, לפיה בזמנו של פיטר, בוני ספינות היו זכאים לשתות חינם, והחותמת על הצוואר הייתה עדות לזכות זו. לכאורה, מכאן בא הביטוי "לשים את הצווארון", שכן המותג היה ממוקם ממש מאחורי הצווארון, ומחווה אופיינית המציינת משקה - הצמדת אצבע על הצוואר.
הסיפור מקורי, אבל זה רק מיתוס. שכרות בתקופתו של פיטר הראשון בסביבה האומנית לא רק התייאשה, אלא גם נענשה בחומרה. היה עונש חמור על שכרות - העבריין נאלץ לחבוש מדליית ברזל יצוק "על שכרות" על שרשרת כבדה במשך כמה ימים ברציפות, "תגמול" כזה שקל כ -10 ק"ג. כתוצאה מעונש, שיכורים קיבלו חבלות בצווארם, למראה הפונדקאים זיהו את לקוחותיהם הקבועים מראש. אגב, גם המנהג לקרוא לשתיינים "חבורות" הגיע משם. באשר לביטוי "להניח את הצווארון" - זה לא קשור לפיטר הגדול ולזמנו.
מחקר מאת V. V. וינוגרדוב
משפט הקליפ "לשים את הצווארון" הופיע יחסית לאחרונה, בסוף המאה ה -18. בהתחלה, זה היה בצורה של "משכון לעניבה", "מזיגה לעניבה", "חסר לעניבה", לפעמים, בסגנון וולגרי, אפילו "מזוין לעניבה". הביטוי הגיע מהסביבה הצבאית, הדבר מצוין בעקיפין במילה "שכב" (בדרך כלל הם מניחים פגז, שלי או משהו כזה). על פי הרשומות של הנסיך פ.א. וויאזמסקי, אלוף-משנה משמר מסוים בשם רייבסקי הפך למחבר היחידה הפראולוגית. הוא הבחין בשפה חדה ונטייה מסוימת לבלשנות, כך שבזכותו הופיעו הרבה מילים וביטויים חדשים בשפת השומרים. הוא פשוט המציא את המשפט "דלג על העניבה", שפירושו "שתו יותר מדי".
מהסלנג של הקצין הצבאי, הביטוי "להניח על ידי העניבה" נדד בהדרגה לנאום כללי. נכון, שלא כמו שתיינים צבאיים, לא כל השיכורים האזרחיים קשרו קשרים, כך שהביטוי השתנה במקצת. הם התחילו "להניח" אותם "מאחורי הצווארון", מכיוון שהיה משהו, ולמעשה כולם לבשו צווארונים. לפיכך, לביטוי "להניח ליד הצווארון" באופן כלשהו יש ממציא משלו - שם משפחתו ידוע ואפילו הזמן המשוער בו יצר את היצירה הלשונית הזו. מהסביבה הצבאית, הביטוי עבר לאנשים, ושם הוא כבר הותאם לקהל רחב יותר.
