ארגון הסחר העולמי הוא גם מערך מסמכים, אמנה רב-צדדית המגדירה את האחריות והזכויות וגם ארגון. היקף ה- WTO כולל סחר בינלאומי בסחורות ושירותים.
המסגרת המשפטית של ה- WTO מורכבת מההסכם הכללי בנושא סחר במוצרים GATT, GATT ו- GATT 1994, וההסכם בנושא היבטים הקשורים לסחר בזכויות קניין רוחני (TRIPS). המשימות העיקריות של ה- WTO הן הליברליזציה של הבין עירוניות והסחר הבינלאומי, יצירת מערכת הוגנת וצפויה שתתרום לרווחתם הכלכלית של העם. חברי ה- WTO עוקבים אחר יישום הסכמים רב-צדדיים, מנהלים משא ומתן לסחר, מעניקים סיוע למדינות שונות ובוחנים את מדיניות המדינות.
החלטות מתקבלות בדרך כלל על ידי כל המדינות המשתתפות. לרוב משתמשים בשיטת הקונצנזוס כי זה עוזר להתגייס לשורות חברי ה- WTO. ניתן לקבל החלטות ברוב קולות, אולם נוהג זה לא יושם בעבר. ההחלטות ברמה הגבוהה ביותר מתקבלות על ידי ועידת השרים, והיא נפגשת לפחות אחת לשנתיים.
כפופה לוועידת השרים, יש מועצה כללית, האחראית על העבודה השוטפת ונפגשת במטה בז'נבה. בדרך כלל פגישות כאלה מתקיימות מספר פעמים בשנה. הוא כולל נציגים של חברי WTO, שגרירים וראשי מדינות. המועצה הכללית גם שולטת בשני גופים מיוחדים, דהיינו גוף לבחינת מדיניות סחר וגוף ליישוב סכסוכים. כמו כן, ה- HS אחראי למספר ועדות: על מגבלות הקשורות למאזן הסחר; סחר ופיתוח; על התקציב, על כספים ונושאים מנהליים שונים.
המועצה הכללית יכולה להאציל את סמכויותיה לשלוש מועצות: המועצה לסחר בסחורות, המועצה להיבטים הקשורים לסחר של זכויות קניין רוחני והמועצה לסחר בשירותים. ועדות וקבוצות רבות יכולות לעסוק בהסכמים ובנושאי WTO בתחומים מסוימים. למשל, בענייני הגנת הסביבה, בעיות של מדינות מתפתחות ואחרות.
במזכירות ה- WTO, שבסיסה בז'נבה, עובדים כמעט 500 עובדים; הראש הוא המנכ ל. מזכירות ה- WTO אינה מקבלת החלטות (פונקציה זו מוקנית למשתתפים עצמם), אלא מספקת תמיכה טכנית למועצות ולוועדות (כולל ועידת השרים), מעניקה סיוע טכני למדינות לא מפותחות, מנתחת סחר ומסבירה את הוראות ה- WTO לציבור התקשורת. המזכירות יכולה גם להעניק סיוע משפטי בסכסוכים ולייעץ לממשלות כל המדינות המתכננות להצטרף ל- WTO.
