פרסום ברוסיה היה קיים כבר במאה העשירית. עד המאה ה -15 כמעט כל הפרסום התקיים בצורה בעל פה. מאוחר יותר הוא החל להתפשט על נייר. פרסום בטלוויזיה ברוסיה הופיע רק לאחר תחילת הפרסטרויקה.
פרסום ברוסיה מאז המאות X-XVII
מאז המאה העשירית, כדי למשוך קונים, מוכרים מהדלפקים שיבחו בקול רם את סחורתם. גם סוחרים עשירים יכלו להרשות לעצמם להעסיק נביחים, כלומר היזמים של ימינו. הרוכלים פרסמו את הסחורה בשירים מתקפלים ובדיחות.
החל מהמאות XV-XVI, אמצעי העברת הפרסום התרחב באופן משמעותי. לובוקס הופכים פופולריים מאוד - תמונות יפות ומעניינות המכילות מידע רב ככל האפשר. בתחילה, סדים לא נועדו לפרסום, הם פשוט שימשו לקישוט ארמונות ובתים. אך לאחר המאה ה -16, הדפסים פופולריים החלו להופיע כשלטי חוצות ופוסטרים קטנים.
פרסום במאות 18-19
העיתון היה אחת הדרכים היעילות ביותר לפרסום ברוסיה עד 1991. עד שנות ה -90 הטלוויזיה לא שידרה פרסומות, האינטרנט עדיין לא היה בעל פופולאריות והתפתחות כזו, וחוץ מזה לתושבי רוסיה אפילו לא היה מושג על כך. אב הטיפוס הראשון של העיתון הופיע במאה ה -17 וכונה "פעמונים". בתחילה, "הפעמונים" הופצו רק בקרב חצר המלוכה ושידרו חדשות מחו"ל.
במאה ה -18 ערכו הפעמונים והופצו בקרב אנשים רגילים, כבר בשם וודומוסטי. מאוחר יותר שונה "וודומוסטי" ל"סד פטרסבורג וודומוסטי "והפך לעיתון הרוסי האמיתי הראשון עם מחזוריות מתמדת של פרסום. בהדרגה, פרסומות של בעלי מלאכה, אומנים וסוחרים החלו למלא את העיתון. עורכי העיתונים החלו להרוויח הכנסות נוספות בכך שאפשרו להם לפרסם.
כבר במאה ה -19 פרסום ברוסיה היה אותו מנוע של המשק כמו במדינות אחרות. במדפי החנויות ניתן היה לראות כרזות צבעוניות המפרסמות מוצרי קוסמטיקה, מכונות תפירה, סיגריות, קפה, שוקולד, תה. מאפיין מובהק של הפרסום הרוסי היה בכך שהוא לא בולט, מובן ונעים. חסרה לה התוקפנות הטמונה בפרסום מערבי.
פרסום ברוסיה במאות XX-XXI
בתקופה הסובייטית אנשים חישבו מחדש את חשיבות הפרסום. בניגוד למדינות המערב ברוסיה, הפרסום הפך להיות פשוט, מובן וחסר אמנות. גם מטרתה השתנתה. בברית המועצות לא הייתה שום תחרות, למדינה היה מונופול על כל המוצרים, ופרסום פשוט הודיע לאנשים על המוצר.
עם זאת, הייתה פרסומת נוספת בתקופה הסובייטית. לדוגמא, במוסדות רבים ניתן היה לראות כרזות המתארות אישה סובייטית שקוראת להילחם למען מולדת. שמועות נפוצו בקרב העם על כמה אנשים גרים במדינות קפיטליסטיות. בטלוויזיה הוקרנו סרטים המראים עד כמה רוסיה מתחילה לחיות בהנהגת המשטר הסובייטי.
לאחר קריסת ברית המועצות, פרסומת זרה צבעונית נשפכה לרוסיה. משרדי פרסום מקומיים וזרים החלו להופיע. כיום ניתן לראות פרסומות בכל שלב. כל אתר יכול למכור שטח בדף אינטרנט לפרסום.
בתקופה שבין 1917 ל -1991 הפרסום ברוסיה חדל להיות אופי כלכלי, מאז תחילת שנות ה -90 הפרסום כבר הפך לעסק נפרד, המקיים אינטראקציה הדוקה עם תחומי כלכלה אחרים. מאז שנת 2000, הפרסום הרוסי כבר אינו שונה מזרים.
