עמל סיזיפי הוא ביטוי פופולרי, פירושו עבודה קשה אך יחד עם זאת חסרת תועלת שאינה מביאה שום תוצאה. ביטוי זה הגיע לשפה הרוסית ממיתוסים של יוון העתיקה.
מיתוס סיזיפוס
סיזיפוס היה בנו של אדון הרוחות, איאולוס. הוא ייסד את העיר קורינתוס, שם אסף עושר עצום בזכות הערמומיות והתושייה שלו. יתר על כן, סיזיפוס הונה ושדד לא רק אנשים רגילים, אלא גם את האלים.
כשסיזיפוס הרגיש שאלוהים של המוות עוקב אחריו בשם תאנת, שהיה אמור לקחת את האיש הערמומי לעולם התחתון האפל, הוא החליט להונות אותו, לדבר ולהערים עליו. הנוכלים הקורינתיים הצליחו בכך, והוא לא רק הוליך שולל את תנאת בדבריו, אלא גם רימד אותו בכבלים חזקים.
הישג מפוקפק זה שבר את הסדר הנצחי בקרב אנשים, שכן המוות פשוט נעלם. יחד איתה נעלמו ההלוויות המפוארות, בהן קרובי המשפחה של המתים הקריבו קורבנות עשירים לאלים. כמובן, הם כלל לא אהבו את הסדר החדש, ולכן זאוס הרעם שלח את אל המלחמה בעצמו לשחרר את תנאת. משוחרר מהכבלים, אל המוות לקח את נשמתו של סיזיפוס ולקח אותו לממלכת הצללים.
עם זאת, סיזיפוס חזה אפשרות זו והורה לאשתו שלא לארגן הלוויה במקרה זה, וכך עשתה. מלך העולם התחתון, האדס, ואשתו המתינו זמן רב למתנות ההלוויה. אבל אז הגיע אליהם סיזיפוס, שביקש לתת לו ללכת ארצה, כדי שיסביר לאשתו מה ואיך לעשות, כמובן, אחרי זה הוא הבטיח לחזור. האדס שלח את סיזיפוס ארצה, אך הוא, כמובן, אפילו לא חשב לקיים את ההבטחה שניתנה לאלים. האיש הערמומי אסף את חבריו וערך סעודה בה התפאר שהוא היחיד שנמלט מממלכת המתים.
האדס שלח בפעם השנייה את הרמאי תאנת, שהחזיר את סיזיפוס לעולם התחתון לנצח. האלים כעסו מאוד על המלך הקורינתי הערמומי, ולכן ארגנו עבורו חיי עולם לא נעימים למדי. סיזיפוס יומיומי נאלץ לדחוף ולגלגל אבן ענקית לראש ההר, וכשמטרת התהליך הזה כבר הייתה קרובה, אבן ענקית נפלה. וזה המשיך לנצח.
משמעות מודרנית
במיתוס זה מקורו של היחידה הביטוי "עבודה סיזיפית". לכן נהוג לדבר על עבודה חסרת משמעות וקשה מאוד, שאין לה התחלה או סוף. לפעמים משתמשים בבנייה דומה כאשר מדברים על איזושהי מטרה גלויה אך בלתי מושגת, הדורשת יישום מתמיד של מאמצים מסוימים. במקרים מסוימים, המילים "עבודה סיזיפית" מציינות עבודה, שהתמורה בגינה אינה תואמת את המאמץ המושקע עליה.
