מכשיר האוסצילוסקופ, ששמו מתורגם משתי שפות כדלקמן - "מתנדנד" מלטינית ו"כתיבה "מיוונית עתיקה - הוא מכשיר שתוכנן ונועד לחקור את הפרמטרים של אות חשמלי, שמועבר ל את יציאת הקלט או לקלטת מיוחדת.
יישומי אוסצילוסקופ
מכשירים מודרניים מאפשרים למומחים לבצע מחקרים על אות גיגה-הרץ. לכן תחום היישום החשוב ביותר של האוסצילוסקופ הוא אלקטרוניקה רדיו, כמו גם תחומי היישום, המעבדה והמחקר. בהם, באמצעות המכשיר, מומחים יכולים לפקח וללמוד אותות חשמליים מועברים ישירות וישירות, או באמצעות מכשירים ומדיה נוספים לחיישני קיבוע. בתורו, האחרונים הופכים את ההשפעות שהתקבלו לאות חשמלי או גלי רדיו.
יתר על כן, משתמשים באוסילוסקופים מיוחדים עם בלוק להדגשת קווים בודדים אם יש צורך לבצע ניטור תקופתי או מבצעי של אינדיקטורים במערכות שידור טלוויזיה.
אגב, מכשיר האוסצילוסקופ הומצא בשנת 1893 על ידי הפיזיקאי הצרפתי אנדרה בלונדל, שתרם למדע באופן הבא. בשנת 1893 בלונדל הצליח לפתור את בעיית הסנכרון האינטגרלי בתיאוריה של קורנו, והאוסצילוסקופ הביפלרי שהומצא על ידו היה חזק יותר והצליח להחליף את הסטרובוסקופ הקלאסי בשנת 1891. כבר בשנת 1894 הציג הפיזיקאי את המושג "לומן" ויחידות מדידה אחרות, ובשנת 1899 פרסם עבודה הנוגעת לתיאוריות הבסיסיות של שתי תגובות אבזור.
עקרון סיווג אוסצילוסקופ
התקנים מסוג זה מחולקים לשתי קטגוריות על פי ייעודם ושיטת הפקת מידע מדידה - מכשירים עם טאטא תקופתי לתצפית על האות המופיע על גבי המסך, והתקנים עם סריקה רציפה, שנועדו להקליט את העקומה, אך כבר על קלטת צילום.
ישנם הבדלים בין אוסצילוסקופים באופן עיבוד אות הקלט - אנלוגי ודיגיטלי. ישנם גם הבדלים במספר הקורות במכשירים - קרן אחת, קרן כפולה, שלוש קרן ואחרות - עד 16 קורות ואף יותר (האחרון, כמובן, הוא הנדיר ביותר).
בתורם, מכשירים סרוקים מעת לעת מחולקים למטרה קונבנציונאלית או מטרה כללית, מהירה, סטרובוסקופית, עם פונקציית זיכרון, ומתמחות. תוכננו גם אוסצילוסקופים המשולבים עם מכשירים אחרים למדידה (למשל מולטימטר), ומכשירים כאלה נקראים סקולומטרים-אוסצילוסקופים.
