המקור המדויק של שמה של העיר אוריאול אינו ידוע, אך יש לפחות שתי השערות מעניינות. לא ידוע אם מישהו מהם נכון. אבל הם די יפים.
הוראות
שלב 1
היוזמה להקמת עיר שטרם קיבלה שם בשנת 1566 הועלתה על ידי הצאר איוון האיום, ששלט באותה תקופה. שם העצם "עיר" עצמו מקורו בתואר "מגודר", ואז מונח זה הובן מילולית, סביב ערים מכל עבר עם חומות מבצר. אפשר היה לקחת את העיר רק "אופקית", מכיוון שתעופה לא הייתה, והחומות התגלו כהגנה אמינה מאוד. הם נבנו מחומרים שונים, ובמקרה זה הוחלט להפוך אותם לאלון, למרבה המזל, היו בקרבת מקום מספיק עצים מהמינים המקבילים.
שלב 2
ובכן, איפה שיש עצים, יש ציפורים. הם עוזבים בחוסר רצון את המקומות הכבושים שלהם, אך אם כורתים עצים, אפילו ציפורים גדולות צריכות לעוף משם. על פי ההשערה הראשונה, אחת מהן התגלה כנשר נאה. כמה מחוטבי העצים קראו לו בבדיחות למחצה הבעלים של המקום בו נבנתה העיר. המלך שנכח אהב את ההצהרה הזו והחליט לקרוא לעיר על שם הציפור. אז הופיע טופונים חדש - "נשר".
שלב 3
על פי ההשערה השנייה, העיר נקראת על שם הנהר עליו היא מבוססת. במקורות שונים קוראים לה נשר, אורלי, אורל, וכשהחלו לבנות את העיר היא כבר נשאה את הטופונים הללו. רק בשנת 1784, יותר ממאתיים לאחר הקמת העיר, היא קיבלה את שמה המודרני - אורליק.
שלב 4
מקור שמו של הנהר עצמו אינו ידוע בדיוק, אך מומחים מקשרים אותו למילה הטטרית "אופ", שניתן לתרגם לרוסית כ"תעלה "(בטטרית המודרנית," תעלה "-" ozyn chokyr "). ובכן, "יול" (בטטרית המודרנית - "יול", שדומה מאוד, יש גם מילה נרדפת - "kyimmәt") מתורגם מאותה שפה טטרית כ"דרך ".
שלב 5
ואם משלבים בין שתי המילים הללו, לא מקבלים בכלל "דרך תעלה", אלא "דרך שחוצה את התעלה, בניצב לה". גם שמו המודרני של הנהר - אורליק - מקורו הטטרי. פירושו "חפץ המתאים לבניית תעלה, שינוי לתעלה." והנהר מתאים להגדרה זו די טוב.
