הטרוסקסואלים נקראו נשים שמנהלות אורח חיים חופשי והפכו לחברות חיים ופילגשים עבור מעריצים רבים. בתחילה הופיע מונח זה ביוון העתיקה, אך מאוחר יותר נעשה בו שימוש בכמה מדינות אחרות.
מי היו הגטרים
בתחילה הפכו העבדים לגטרים, שאותם לימדו המאהבות לשרת אדונים גברים ולימדו מדעים שונים. אף על פי כן, מאוחר יותר בנות חופשיות החלו לבחור לעצמן את מקצוע הגטרים. היא לא הייתה רק פופולרית, אלא גם מכובדת. דמוסטנס אף אמר כי גבר זקוק בדיוק להטאירה לנוחות נפשית, כמו שעבדת נדרשת להנאות גשמיות.
לעתים קרובות, גטרים מילאו תפקיד חשוב מאוד בחיי החברה בעיר. הם היו משכילים, מוכשרים, יפים וחכמים, כך שיוכלו לשפוט אירועים פוליטיים, וכן לתת עצות יקרות ערך. לעתים קרובות, בתי משפט פתחו "ערבים" בבתיהם וקיבלו אורחים מדי שבוע - משוררים, פוליטיקאים, פילוסופים, פסלים. הם יכלו להשפיע על גורלם של אנשים, עזרו ליצור קשרים שימושיים ולפתור סוגיות חשובות.
הטרוסקסואלים יכלו להתחתן, אך ברוב המקרים הם העדיפו להישאר לא נשואים. לרוב, לנשים כאלה היו פטרונים עשירים שתמכו בהן וסיפקו להן את כל מה שהן צריכות. לעתים קרובות הפכה העטירה לאוהבים לבני חיים ונשארה איתם כמו בני זוג. עם זאת, חסד של נשים כאלה היה בעלות גבוהה. האוהדים יצאו עם הגטרים אם הם מוכנים לשלם את המחיר שקבעו, אך הבנות יכלו להסכים או לסרב לפגישה, תלוי אם הם אוהבים את האיש. רבים מנציגי המקצוע הזה היו בררנים מאוד.
מה הגטרים היו צריכים להיות מסוגלים
זו תהיה טעות להאמין שגטרים מכרו את גופם כמו עש. נהפוך הוא, באותה תקופה, נשים להנאות מאוהבות היו קיימות באופן שווה להן. הטרוסקסואלים היו טובים לא רק בהנאות הגשמיות, אלא גם בתקשורת. אינטליגנציה, חינוך טוב, היכולת לבטא בצורה ברורה ונכונה את מחשבותיהם, היו הבסיס לדימוי של גטר. נשים אלה לא רק פיתו גברים, אלא גם ניחמו אותם בצער, נתנו עצות, לימדו דברים חדשים והעלו את רמת ההשכלה שלהם. דוגמאות בולטות הן קליאוניסה, שכתבה כמה עבודות על פילוסופיה, אשר, אבוי, אבדו יחד עם יצירות רבות ויקרות של ימי קדם, כמו גם את פיגרט, הידועה בקרב בני דורתה בכישרונה המדהים בתחום המתמטיקה. ראוי להזכיר את ההטרה החכמה אספסיה, שכבשה את מנהיג הצבא פריקלס בהשכלתה ויופייה.
מבקרים רבים הצליחו לא רק לדבר על נושאים מדעיים, אלא גם לשיר להפליא, לרקוד, לנגן בכלי נגינה, להצטלם לאמנים ופסלים.