"אה, עין שור, אבל לאן שאתה מתגלגל, אתה נכנס לפה שלי - לא תחזור!" המילים יכולות להיות שונות, אך המנגינה תמיד ניתנת לזיהוי, כמו הריקוד עצמו, המכונה "התפוח". "כרטיס ביקור" אמיתי של הצי הרוסי!
כל אופיו של הריקוד מדגיש את מקורו הימי. ראשית, מהלכי הריקוד הם בדרך כלל גבריים, שנועדו להפגין לא חסד, אלא כוח. שנית, תנועות אלה כרוכות בריקודים במרחב סגור: הידיים מקופלות על החזה, פלג הגוף העליון מתיישר, הרגליים מבצעות תנועות במקום אחד. קל לדמיין ששייטים יכולים לבדר את עצמם בריקוד כזה ברגע של מנוחה, וכך נולד מאפיין אופייני נוסף של הריקוד: שני רקדנים מדגימים וחוזרים לסירוגין תנועות מסוימות אחת אחרי השנייה.
אב קדמון אנגלי "אפל"
מקורו של ריקוד זה נמצא באנגליה. ריקוד עם עם קצב צנרת מסונכרן קיים כאן מאז המאה ה -15. השם רומז לאותם כלים שנלווים אליהם - צופר וחצוצרה. התנועות כללו בעיקר קפיצה במקום והתנדנדות ברגליים מכופפות. יחד עם זאת, הידיים כמעט ולא זזו, הן הוחזקו על החגורה, או נמשכו לאורך הגוף, או מקופלות על החזה.
היו כמה סוגים של צינור קרניים, שניהם פעימות ושתי פעימות, והאחרון היה ידוע כקרן הצינור של המלחים. כנראה שהיה קל לרקוד ריקוד כזה בנעליים הכבדות שנעלו על ידי המלחים.
ריקוד מלחים ברוסיה
הריקוד, שהגיע מאנגליה, בארצנו ספג את מרכיבי הריקוד הרוסי. עם זאת, תנועות הריקוד הושאלו, אך לא המנגינה. לא ניתן עוד לקבוע מי היה מחברו, אך מצוין דמיונו עם שיר העם המולדובי "קלח". אולי היא הייתה המקור.
כך או אחרת, המנגינה, שהתמזגה עם ריקוד המלח, התבררה כמבוקשת בתנאים של תהפוכות מהפכניות ומלחמת אזרחים. היה קל לזכור, זה היה מובחן באנרגיה שלו, היה קל לשים עליו מילים מכל תוכן. היו הרבה פסוקים למנגינה זו:
אה, עין שור, כן, הצד ירוק.
קולצ'אק דרך האוראל
הם לא נצטוו ללכת.
אה, עין שור, כן התגלגל, והכוח הבורגני
התגלגל מטה
כמובן, לא תמיד הפוליטיקה הייתה נושא הפסוקים:
אה, עין שור, כן, על מגש.
נמאס לי מאשתי
אני אלך לבנות.
ובכל זאת, קודם כל, "יבלוצ'קו" היה קשור למלחים. כך, בבלט "פרג אדום", שהועלה בשנת 1927, השתמש המלחין ר 'גלייר במנגינה זו כמחול של מלחים סובייטים.
יבלוצ'קו נשאר כך עד היום. על הבמה הוא מבוצע על ידי רקדנים לבושים אפודים וכובעים חסרי אונים. השינוי היחיד שעבר הריקוד הוא השתתפותן של נשים בו, אך הדבר נדיר.
