ההיסטוריה של "קלן המשולשת" היא בת יותר מ -300 שנה. את הבושן המציא הבושם הגרמני ג'ובאני מריה פארינה. בשיפור המתכון שקיבל מדודו, יצר ג'ובאני מים ריחניים, אותם כינה "מי קלן". השם "טריפל" קלן קיבל מאוחר יותר - כבר בתקופתו של נפוליאון.
שני קולונים בבקבוק אחד
בתחילה, הרכב "מי קלן" כלל, בנוסף לאלכוהול, גם שמני מנדרינה, אשכולית, לימון, תפוז, וכן תמציות שמן של עשבי תיבול, ארז וברגמוט. "מי קלן" נפצו באירופה. באירופה של המאה ה -18, כידוע, הם לא אהבו לשטוף, אך הם אהבו למשוח את גופם בתרכובות ארומטיות שונות. בעל הארומה הבהירה והעשירה, קלן התאהב באירופים: הוא הסתיר היטב את ריח גופם הלא רחוץ.
בשנת 1810, באחת מגזרותיו, נתן הקיסר נפוליאון את ההוראה לפרסם את הרכב כל התרופות. "מי קלן" נפלו ברשימת התרופות, כך שבעלי עסקי הבשמים נאלצו ללכת על טריק. הם קראו לבושם המים המרפא שלהם והוסיפו שלושה מרכיבים נוספים להרכבו: ברגמוט, נרולי ולימון. כך קרה ש"קלן המשולשת "חייבת את הופעתה לנפוליאון.
הרכב "קלן המשולשת"
"קלן משולש" מודרני מכיל 64% אלכוהול וחבורה שלמה של שמנים אתרים טבעיים: שמן מרווה ואגוז מוסקט, גרניום, כוסברה, לבנדר, נרולי, לימון, ברגמוט. לקלן הייחודי הזה יש השפעה מחטאת, מחממת, מרפאת פצעים ומרגיעה. "קלן משולש" משמנים פצעים, שפשופים, חתכים, עקיצות חרקים. בקרב בנות קיימת דעה כי אין תרופה טובה יותר לאקנה ודלקת בפנים מאשר "קלן משולשת".
הצרפתים הביאו את קלן המשולשת לרוסיה בשנת 1812. בני ארצנו אהבו את קלן, עד כדי כך שהם החליטו לפתוח מפעל לייצור מים מופלאים. ולא סתם מי שעסק בייצור "קלן המשולשת" ברוסיה, אלא היינריך ברוקרד עצמו, מייסד הבישום הרוסי. לאחר המהפכה הולאם המפעל והמשיך בפעילותו בשם "שחר חדש". הפרולטריון אהב את "קלן משולשת", ולכן שחרורו נמשך עד היום.
באופן מפתיע, "קלן משולשת" עדיין פופולרית כיום. באינטרנט בשפה האנגלית תוכלו למצוא הצהרות של בשמים הדנים בשלוש קלן כניחוח נישה. ניחוח אלסטי, טארט וטרי מעורר נוסטלגיה לא רק עבורנו: האירופאים נזכרים בהנאה ב"מי קלן "הישנים והטובים ושואבים השראה מהארומה שלהם בעת יצירת קומפוזיציות בושם חדשות.
