על מנת להבטיח את הבעירה של הדלק בדודים, יש צורך להזין תנורי הדוד באוויר ללא הרף, כמו גם להבטיח פליטה בלתי מפריעה של מוצרי בעירה לאטמוספרה. במקרים בהם התנגדות הדודים וקווי הגז גדולה, והיא אינה מאפשרת לנוע בגזים בעזרת טיוטה טבעית, נוצרת טיוטה מלאכותית (מאולצת).
הוראות
שלב 1
טיוטה כפויה - פינוי שאריות דלק שרופות באמצעות מאגרי עשן (זה נקרא "טיוטה מלאכותית לפעולה ישירה") או אספקת אוויר בלחץ לציוד ששורף דלק. כמו כן משתמשים בטיוטה כפויה לאוורור פליטה בבניינים.
שלב 2
מכשירי מיצוי האדים ואספקת האוויר מורכבים ממאווררי פליטה, קווי אוויר, קווי גז, מאווררים המשמשים לזריקת אוויר כפויה וארובה. בעזרת ציוד זה מתבצעת העברת נפח האוויר הנדרש לתא הבעירה ללא הפסקה, תנועת גזי הפליטה דרך צינורות הגז של מכשיר הדוד ושחרורם לסביבה.
שלב 3
במהלך הפעולה התברר כי יש צורך לנשוף יותר אוויר ממה שצוין בתיעוד הטכני. הדלק והאוויר לא מתערבבים לגמרי בתנור, וחלק מהחמצן לא נשרף, אלא מועף החוצה מהדוד יחד עם מוצרי הבעירה. מכאן נובע כי יש לחשב את כוחם של המאווררים המספקים אוויר בגין גורם היעילות המרבי המשולב בתכנון ציוד הדוד. אותו כלל חל על מתפיחי עשן. לעיתים קרובות, כשהם מנסים לחסוך באנרגיה, הם מתקינים משאבות פליטה מאותו סוג, אך בהספק קטן יחסית ובמספר סיבובים נמוך יותר של המנוע החשמלי, מה שמפחית משמעותית את הטיוטה בדוד.
שלב 4
גרירה לא מספקת בדוד מובילה להפעלה לא יציבה של ציוד הדוד, הדלק אינו נשרף לחלוטין ומשתחרר לאטמוספרה, וזה כרוך בסתימת הארובה שלאחר מכן עם חלקיקי פיח ואפר, אשר בתורם מכריח לעיתים קרובות את הדוד. לעצור ולנקות. כמו כן, בעירה לא מלאה של דלק מובילה לשחיקה של חומרי בידוד, והחלפתם התכופה מעלה את עלות הפעלת הדוד. הירידה בטיוטה תורמת גם לעובדה שהחדר בו ממוקם הדוד מלא בעשן והדבר מצריך השקעות נוספות למכשיר מכסה מנוע מלאכותי בבניין.
שלב 5
תהליך אספקת האוויר הכפוי והנסחה הכפויה, המאורגן על פי הכללים, מצמצם משמעותית את הפסדי צריכת הדלק, מגדיל את כוחו של ציוד הדוד ומגדיל את חיי השירות ללא תחזוקה.
