שירה ללא ליווי מוזיקלי יפה להפליא. הקולות עצמם הם כבר מוזיקה. כדי להבין זאת, אתה רק צריך להקשיב. אפילו הטקסט של השיר לא חשוב, רק המוסיקה שקולות אנושיים מולידים. מיצג זה נקרא cappella.
הוראות
שלב 1
המושג "קפלה" הופיע במאה ה -17. שירה באותם ימים נקשרה בקשר הדוק רק עם מסורות דתיות, כך שמקור הקפלה הוא מסורת שירותי הכנסייה שהתרחשה בקפלה הסיסטינית.
שלב 2
כיום, בנוסף לשימוש נרחב במוזיקת הכנסייה, נעשה שימוש בסוג זה של שירה באמנות העממית. די להיזכר בשירים ובשירים הטקסיים: ללא מוסיקה הם זורמים מכל הבחינות.
שלב 3
יש גם מופע א-קפלה חילוני. דווקא הצורה החילונית של שירה כזו עברה את הדרך המעניינת ביותר להתפתחותה. בסוף ימי הביניים, אדונים מהולנד נחשבו למקצוענים האמיתיים של הקפלה ששרה במקהלה. האסכולה הרומית לשירה חילונית הוארה באותם ימים על ידי פלסטרינה, סקרלטי, בנבולי.
שלב 4
מעניין כי במאות ה -17 וה -18 מותר היה לליווי מוזיקלי ברקע להופעה מסוג זה. זה יכול היה להיות כלי נגינה אחד. תפקיד המלווה יכול היה להיות מוקצה גם לגנרל הבס, אך סטייה כזו מהכלל לא לקחה זמן רב, ועד מהרה הם עברו לצורה המסורתית: רק קול ותו לא.
שלב 5
אמנות המקהלה של הכנסייה העכשווית מקפידה על המסורות שהוקמו לפני כמה מאות שנים. בשירותים אלוהיים, מזמרים מבוצעים רק קפלה. אם כי יש לציין שבתחילת המאה ה -19 נעשה ניסיון לא מוצלח להכניס כלי נגינה לשירת הכנסייה על ידי המלחין אלכסנדר גרכנין. עם זאת, לא הכנסייה וגם הרשויות החילוניות לא תמכו בהחלטה זו. אך בכנסיות המזרח, להפך, ליווי מוזיקלי מותר אך ורק על כלים עממיים (אפריקאים ואסייתים).
שלב 6
ושירת טפטוף נפוצה בכל האמנות הקולית המודרנית. מי שחושב שאפשר לשמוע קפלה רק בכנסיות, טועה עמוקות. כיוונים מוזיקליים פופולריים חדשים: רוק, פופ, ג'אז - הם בעלי ניסיון עשיר בביצוע יצירות ללא ליווי מוזיקלי.
שלב 7
תפיסה מוטעית נוספת נפוצה ביותר היא שקפלה היא סוג של שירת מקהלה. כאן, כמו באמנות הקולית בכלל, טווח הכמויות של המבצעים הוא רחב מאוד: סולו, דואט, שלישייה, קבוצה וכמובן הפזמון.
שלב 8
המסורת העולמית של הופעת קפלה עומדת בקצב המגמות המודרניות בהתקדמות מדעית וטכנולוגית. הפרקטיקה המודרנית קירבה את צורת הביצוע העתיקה למדי לריקודים ולמופעי האור הפופולאריים כיום. בביצוע טפטוף מודרני, השירה היא רק חלק קטן אך משמעותי במופע רב-פנים רחב היקף.