מהיכן הגיע המשפט "זריקת חרוזים לפני חזירים"?

תוכן עניינים:

מהיכן הגיע המשפט "זריקת חרוזים לפני חזירים"?
מהיכן הגיע המשפט "זריקת חרוזים לפני חזירים"?

וִידֵאוֹ: מהיכן הגיע המשפט "זריקת חרוזים לפני חזירים"?

וִידֵאוֹ: מהיכן הגיע המשפט
וִידֵאוֹ: חיבור חוט עם חרוזים לשיער 2024, נוֹבֶמבֶּר
Anonim

"אל תשליכו פנינים לפני חזירים" - ביטוי פרזולוגי כזה משמש כאשר הם רוצים לומר שלא כדאי לבזבז זמן בניסיון להסביר משהו לאנשים שאינם מסוגלים להבין ולהעריך זאת.

דרשה על הר ישוע המשיח - מקור ביטוי המלכוד
דרשה על הר ישוע המשיח - מקור ביטוי המלכוד

הביטוי "זריקת פנינים לפני חזירים" הגיע מהתנ"ך, ליתר דיוק מבשורת מתיו. בדרשת ההר שלו אמר ישוע המשיח: "אל תתן דברים קדושים לכלבים ואל תשליך את פניניך לפני החזירים, כדי שלא ידרסו אותם מתחת לרגליהם וכשהפוך, אל תקרע אותך לגזרים."

פנינים וחרוזים

הביטוי "זריקת פנינים לפני חזירים" הגיע לשפה הרוסית מהטקסט הסלבוני הכנסייתי של כתבי הקודש. בשפה הסלאבית של הכנסייה, למילה "חרוזים" הייתה משמעות שונה. כעת חרוזים קטנים נקראים חרוזים - בעולם המודרני הם זכוכית, בימי קדם הם היו בדרך כלל עצמות. אך בשפה הסלאבית הכנסית המילה "חרוזים" שימשה לציון פנינים.

לפיכך, המושיע לא דיבר על חרוזים במובן המודרני, אלא על פנינים. אכן, קשה לדמיין עיסוק אסיר תודה יותר מאשר לזרוק תכשיט כזה מול חזירים, מתוך ציפייה שבעלי החיים יוכלו להעריך אותו.

משמעות הביטוי

ציטוט זה מהבשורה, שהפך לביטוי תפיסה, מסוגל לבלבל. בנצרות, בניגוד לדתות אליליות (למשל, מצריות), מעולם לא היה "ידע סודי" זמין רק למעגל צר של האליטה. והאמונה הנוצרית עצמה פתוחה לכל האנשים, ללא קשר ללאום שלהם - דת זו אינה יודעת שום אפליה. לכן, נראה מוזר להשוות אנשים מסוימים עם "חזירים" לפניהם אין לזרוק פנינים יקרות - דבר האל.

ניתן להבין השוואה כזו עבור נוצרי שצריך לתקשר עם אנשים לא כנסיים ולא מאמינים. בעולם המודרני, כל נוצרי נמצא במצב כזה - אפילו נזירים צריכים לפחות להתמודד מדי פעם עם אתאיסטים.

נוצרי, ובמיוחד אדם שרכש אמונה לאחרונה, יש לו רצון טבעי לחלוק את שמחתו עם אחרים, להוציא אותם מחושך האמונה, לתרום לישועתם. אך אין שום ערובה לכך שהסובבים, אפילו האנשים הקרובים ביותר, כולל בן הזוג וההורים, יתפסו רצון כזה בהבנה. לעתים קרובות מאוד, שיחות בנושאים דתיים גורמות לגירוי ודחייה גדולה יותר של הדת בקרב הלא-מאמינים.

גם אם אדם ללא כנסייה שואל נוצרי שאלות על אמונה, זה לא תמיד מעיד על רצון אמיתי להבין משהו, ללמוד משהו. זה יכול להיגרם על ידי הרצון ללעוג לאדם, לראות כיצד הוא יתמודד עם שאלות מסובכות. לאחר שיחות כאלה, נוצרי מרגיש רק עייף וריק, וזה בשום פנים ואופן לא טוב לנשמה, מכיוון שהוא מוביל בקלות לחטא הייאוש. הלא מאמין ינצח על הניצחון וישתכנע בצדקתו, זה גם יפגע בו.

נגד שיחות כאלה הזהיר המושיע את חסידיו, וקרא להם "לא לזרוק פנינים לפני חזירים." כמובן, זה לא אומר שצריך להסתכל על הכופרים ולהשוות אותם לחזירים - זה יהיה ביטוי לגאווה, אבל להסביר את דבר האל לאדם שלא רוצה לתפוס ולהבין את זה לא כדאי.

מוּמלָץ: