יחסי אנוש הם רשת מורכבת. לעתים קרובות הזוטות המושלמת ביותר מובילה לריב גדול. בהקשר זה, החוכמה העממית אומרת: עולם רע עדיף על מריבה טובה.
רמת קונפליקט
המריבה, אליה הוביל ניגוד האינטרסים, יכולה להיות גם ברמה הבין אישית של הבית, וגם בין קבוצות אנשים, מדינות ואפילו אגודות של מדינות. מה ההבדל בין מריבה משפחתית לסכסוך בינלאומי? האם חוכמה עממית ישימה ורלוונטית בכל המקרים?
סכסוכים משפחתיים
חיי משפחה הם דרך קשה וקוצנית, כאשר שני אנשים נפרדים חיים יחד, מסתגלים זה לזה. לעתים קרובות, אחד מבני הזוג, בניגוד לאינטרסים שלהם, צריך לפגוש את השני. עם זאת, זה לא תמיד קל. כמובן, עדיף לנסות להפשט משם כאשר מתקוטטת מריבה משפחתית. אתה יכול ללכת לקולנוע, לטייל בפארק, לשוחח עם חברים על נושאים זרים. הסחת דעת כזו מהסכסוך באיחור תאפשר לבני הזוג לקרר את הלהט שלהם במידה מסוימת ולחשוב: האם זה שווה את זה? אחרי הכל, לעתים קרובות למדי מריבות נולדות בגלל דברים קטנים שלא ראויים לתשומת לב. כאן החוכמה "עולם רע טוב יותר מריבה טובה" היא רלוונטית לחלוטין.
עם זאת, שיטה זו אינה חלה על כל הזוגות הנשואים. וכאן זה עניין של מזג. עבור בני זוג מסוימים, שחרור אדים הוא פשוט חיוני. השערורייה הגרנדיוזית עם ניפוץ הכלים מביאה שלווה ושלווה למוקד המשפחתי שלהם. מבחוץ נראה שלא מדובר בחיים, אלא בסיוט מתמשך. אבל הם מבטאים את רגשותיהם במריבות. במקרה זה עדיף מריבה טובה מכיוון שתפקידה אינו לנתק את היחסים אלא לחזק אותם.
לפעמים המצב כל כך מתוח וגורם לצדדים סבל וייסורים כאלה ש"שלום שלום רע "הוא פשוט בלתי אפשרי כאן, ו"ריב טוב" עשוי להסתיים בקריסת המשפחה.
סכסוכים בקנה מידה גדול
מה שמכונה "מריבות טובות" יכול להתעורר גם בין מדינות בודדות או איגודיהן. אך בניגוד למריבות משפחתיות, הם טומנים בחובה השלכות חמורות הקשורות להפסדים אנושיים גדולים ואחרים. ואם עבור המדינה מותם של כמה מאות אלפי אנשים אינו ממלא תפקיד מיוחד, הרי עבור העם עצמו זו טרגדיה גדולה. ושיקום הכלכלה והיציבות הפוליטית במדינה לאחר סכסוכים כאלה, המביאים בדרך כלל למלחמות, דורש זמן ומאמץ רב. לעתים קרובות נשאלת השאלה: האם המדינה המנצחת באמת השיגה ניצחון מזהיר, או שהיא עדיין ספגה תבוסה? ביחסים בינלאומיים, החוכמה העממית, לפיה שלום רע עדיף על המריבה הכי חביבה, היא מבורכת ביותר.
